1. בת חמש לערך (1916). שם הצלם אינו ידוע.
לפני מלחמת העולם הראשונה חייתה משפחתה של לאה גולדברג בעיר קובנה. עם פרוץ המלחמה נאלצה לִגלות מקובנה אל פנים רוסיה, כמו אלפים מיהודי ליטא, מתוקף צו של הצאר הרוסי. הנדודים נמשכו ארבע שנים תמימות.
2. הוריה של לאה גולדברג, צילה-ציפָּה לבובנה ואברהם גולדברג, 1911 (שנת לידתה של המשוררת). שם הצלם אינו ידוע.
האב הקים את מערכת הביטוח הלאומי בליטא. אחרי שעוּנה במלחמת העולם הוא לקה בנפשו והורחק בהדרגה ממשפחתו. נראה שנספה בשואה. האֵם עלתה ארצה ב-1935, זמן קצר אחרי בתה, ומאז חיו השתיים יחדיו.
3. בת ארבע-עשרה לערך, (1925) ב"קייטנה" (כפר נופש) בליטא. שם הצלם אינו ידוע..
4. בת שש-עשרה, 1927. שם הצלם אינו ידוע.
בשנות העשרֵה שלה היתה לאה גולדברג תלמידה מצטיינת בגימנסיון העברי בקובנה. היא החליטה להיות יוצרת עברייה ולקשור את גורלה בספרות ובלשון העברית, זאת על אף שלהוריה לא היתה זיקה מיוחדת לציונות או לתרבות העברית.
5.
בנשף תנועת הנוער הציונית "על המשמר", קובנה, סוף שנות
ה-20 (בשורה הראשונה, מביטה כלפי מעלה). משמאלה ידידהּ הטוב יצחק שלטוּפֶּר. שם
הצלם אינו ידוע.
6.
עם מישה מאירוביץ (מימין), אחד מידידיה הקרובים,
בקובנה, ככל הנראה בתחילת שנות ה-30. שם הצלם אינו ידוע
אפשר שמאירוביץ
שימש השראה לדמותו של עמנואל בספרה "מכתבים מנסיעה מדומה"
7.
עם חברות בברלין, שנות ה-30 (ראשונה משמאל). שם הצלם אינו
ידוע
לאה גולדברג
למדה בגרמניה בשנים 1933-1930 וקיבלה תואר דוקטור ברגע האחרון ממש, לפני שנאסר על
יהודים מתוקף חוקי הגזע להגיש עבודות דוקטור. נושא התמחותה היה בלשנות של השפות
השמיות, ובייחוד התרגום הארמי של תורת השומרונים. במקביל למחקר האקדמי כתבה שירים רבים ,ביניהם "ימים לבנים".
8.
בסמינר האוריינטלי של אוניברסיטת בון בגרמניה, חוד החנית של לימודי
המזרחנות באותה תקופה, שנות ה-30. שם הצלם אינו ידוע. באמצע השורה הראשונה – פרופ 'פאול אֶרנסט קאהְלֶה, שהנחה את לאה גולדברג בעבודת הדוקטור שלה. היא מאחוריו,
שלובת ידיים עם אחד מעמיתיה.
9.
עם תלמידיה בעיירה רַסֵיין בליטא, שם שימשה מורה בבית ספר "תרבות .(1934-1933) "שם הצלם אינו ידוע
10.
ערב עלייתה ארצה (1935). שם הצלם אינו
ידוע
בארץ (1970-1935)
11.
זמן קצר אחרי עלייתה ארצה (1935), בבית קפה
בתל אביב עם הסופר יעקב הורוביץ, עמיתהּ לחבורת היוצרים המודרניסטים "יחדיו". גולדברג התגוררה בביתו בימיה הראשונים בארץ. שם הצלם אינו ידוע.
12.
בתל אביב, שנות ה-40 לערך. צילם: דוד
אנדרמן
13.
באחד משיעוריה באוניברסיטה העברית
בירושלים. שם הצלם אינו ידוע
גולדברג החלה ללמד שם החל מ-1952, ולשם כך אף עקרה מתל אביב
לבירה כעבור שנתיים. היא נמנתה עם מייסדי החוג לספרות השוואתית וכללית והתמנתה
לעמוד בראשו כפרופסור-חבר.
14.
עם חיים גורי, תל אביב, 1949. שם הצלם
אינו ידוע
15.
לאה גולדברג
(במרכז) בביקור
בקיבוץ רביבים אצל זוג הסופרים יונת ואלכסנדר סֶנֶד, ככל הנראה באמצע שנות ה-60.
שם הצלם אינו ידוע
גולדברג עמדה בקשרי ידידות עם בני הזוג ובילתה זמן קצר בקיבוץ
כשיצרה עם ידידתה הצלמת אנה ריבקין-בריק את ספר הילדים "הרפתקה
במדבר".
16.
עם הילדה ענת לנדוי (לימים וינריב). שנות
ה-50. צילום: אנה ריבקין-בריק
גולדברג הייתה בבחינת דודה מסורה לענת וליאיר, ילדיה של חברתה
הטובה מילדוּת מינה לנדוי. יאיר הוא היום מנהל עזבונה של המשוררת ויו"ר
העמותה
להנצחתה.
17.
עם יהודה עמיחי (לוחץ את ידה) בטקס הענקת
פרס מטעם קול ישראל לתסכית רדיו מקורי, 1962. שם הצלם אינו ידוע. משמאל לימין:
שופטי הפרס, שלמה טנאִי, גולדברג וישעיהו שפירא (ממלא מקום מנהל רשות השידור). לצד
עמיחי זכה בפרס גם הסופר יוסף בר-יוסף (מימין).
לגולדברג היה תפקיד חשוב בטיפוח דור המשוררים הצעירים בזמנה –
עמיחי, דליה רביקוביץ, ט' כרמי, דן פגיס, טוביה ריבנר ואחרים.
18.
בחדר עבודתה בביתה בירושלים, סוף שנות
ה-60. לראשה פאה נוכרית, בשל הטיפולים הכימותרפיים שקיבלה במאבקה במחלת הסרטן, שהכריעה אותה ב-1970. צילום: אנה
ריבקין-בריק.
19.
אמה של המשוררת, צילה-ציפָּה לבובנה,
בשנותיה האחרונות. היא נפטרה ב-1982, כתריסר שנים אחרי בתה. על מצבתה נחקק לפי
צוואתה המשפט: "אִמה של המשוררת לאה גולדברג".
