גרמניה, היהודים וישראל > רפובליקת ויימר > הקרנת הבכורה של מותחן ישן – הסרט "הבלתי-נודע הגדול"

הקרנת הבכורה של מותחן ישן – הסרט "הבלתי-נודע הגדול"

הצד הקדמי של ההזמנה להצגה הבכורה של הסרט "הבלתי-נודע הגדול", 1927

החל בשנים האחרונות של המאה ה-19 כבש מדיום חדש את תעשיית הבידור: הקולנוע. במהלך שלושת העשורים הראשוניים של התפתחות הקולנוע, הצופים היו צריכים להסתפק בצפייה בתמונות הרצות בליווי מוזיקלי. מסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת הופקה כמות גדלה והולכת של סרטים קוליים, ותוך שנים ספורות נעלמו הסרטים האילמים. איתם נעלמו גם שחקנים רבים, שלא התרגלו לדרישות החדשות של הסרט הכולל פסקול. למעשה, הסרט הוא שדרוג טכנולוגי של התיאטרון; על בימות התאטרונים שיחקו ומשחקים שחקנים המופיעים מדי ערב מול קהל חדש, ואילו הסרטים משמרים את ההפקה החד-פעמית של העלילה. את גלילי הסרטים ניתן היה לשכפל אין-ספור פעמים, וכך הקרינו את עותקים בבתי קולנוע השונים בערים רבות ברחבי העולם – ובכל הקרנה ראה הקהל את אותה הגרסה של היצירה (למעט הבדלים שנבעו מתנאי ההקרנה או מתקלות טכניות בעותק הספציפי של הסרט).
 
גם בגרמניה צמחו בתי קולנוע רבים, ומשכו את הקהל הנלהב לסרטים החדשים שהופקו עוד בימי הקיסרות. קצב הפקת הסרטים הואץ מאוד בשנות רפובליקת וויימר – למרות הבעיות הכלכליות הגדולות שהאטו את צמיחתו של הענף בתחילת שנות ה-20. חברות ההפקה גם הפעילו רשתות של בתי קולנוע כדוגמת UFA, EMELKA. בשנת 1927 כבר נמנו בגרמניה כ-4,300 בתי קולנוע, והגדולים ביניהם יכלו להכיל יותר מ-1,000 צופים. הקרנות בכורה של סרטים חדשים נעשו בבתי קולנוע בולטים בערים גדולות, כדי להבטיח קהל רב והד ציבורי חיובי מיד עם צאתו של הסרט לאקרנים. להקרנות הללו הוזמנו מבקרי סרטים ועיתונאים, בתקווה שיכתבו ביקורות חיוביות בעיתונים, מה שהיה עשוי למשוך קהל נוסף להקרנות הבאות.

 

אחד ממבקרי התרבות שפעלו בברלין היה קרל ארנשטיין (1971-1892), יהודי וינאי ואחיו של הסופר האקספרסיוניסטי הנודע אלברט ארנשטיין. קרל, שניסה אף הוא לחבר יצירות ספרותיות בסגנון האקספרסיוניזם (אך ללא הצלחה רבה), כתב ביקורות על אירועי תרבות שונים שהתקיימו בבירת גרמניה באמצע שנות ה-20, לעיתים קרובות עבור העיתון הקומוניסטי Die Welt am Abend ("העולם בערב"). ממרבית האירועים שבהם ביקר שמר קרל ארנשטיין את ההזמנה, את כרטיס הכניסה, את הטיוטות שלו למאמרי הביקורת וכן את הטקסטים שפורסמו בסופו של דבר בעיתון. בדרך זו מצטיירת בארכיונו האישי תמונה מרשימה של חיי התרבות בברלין ב"שנות העשרים המוזהבות".  ​

 

אלברט ארנשטיין, אחיו של קרל

אחד האירועים שעליו קרל ארנשטיין כתב ביקורת היה הצגת הבכורה של הסרט האילם "הבלתי-נודע הגדול" (Der große Unbekannte), שהתקיימה ב-13 באוקטובר 1927 בבית הקולנוע "ארמון אמלקה" (Emelka-Palast) בשדרת הבילוי המפוארת קורפירסטנדם בברלין. סרט זה הציג בפעם הראשונה את העלילה של אחד הספרים הבלשיים של הסופר הבריטי אדגר ולס (1932-1875): The Sinister Man (1924). יצירותיו הבלשיות של ולס היו פופולריות מאוד בגרמניה, והופיעו ברשימות רבי המכר גם עשורים אחדים לאחר פרסומן. אולם, הספר הספציפי הזה תורגם לגרמנית רק שנה לאחר הקרנת הבכורה של הסרט, כך שהעלילה עדיין לא הייתה מוכרת לרוב קהל הצופים בו.
 
 
טקסט הביקורת מאת קרל ארנשטיין
 
הסרט הופק ובוים על ידי מנפרד נואה (Manfred Noa), במאי גרמני – ככל הנראה מבית יהודי – שביים במהלך שנות ה-20 כ-30 סרטים, כשהבולט ביניהם היה גרסה קולנועית (היחידה עד היום) של המחזה "נתן החכם" (1922) מאת גוטהולד אפרים לסינג. ואולם, הסרט שבין צופיו הראשוניים היה המבקר קרל ארנשטיין, שייך לז'אנר אחר ופנה לקהל רחב יותר. העלילה מספרת סיפור על סחר בסמים ומאבקי כוח בין כנופיות פשע. חבורת השחקנים המופיעים בסרט מייצגת היטב את האווירה הקוסמופוליטית של ברלין בשנות ה-20: היו ביניהם שחקנים מאנגליה, מצרפת, מאוסטריה, מגרמניה ואף מאסיה. כמו שקרה לעיתים קרובות, שש שנים לאחר ההפקה, עם עליית הנאצים לשלטון, נפרדו דרכיהם של השחקנים ששיחקו יחד בסרט. כך, לדוגמה, השחקן הראשי הבריטי ג'ק טרוור העתיק את משכנו לגרמניה ונשאר בה גם בתקופת הנאצים, שהכריחו אותו לקריין חדשות ברדיו באנגלית בימי מלחמת העולם השנייה. עמיתו היהודי קורט גרון, שהיה שחקן מוכר מאוד בגרמניה, ניסה לברוח מהנאצים, אך נעצר והיה אסיר במחנה הריכוז טרזין (טרזינשטט). שם אילצו הנאצים את השחקן, שגם היה במאי, לביים את סרט התעמולה על "עיר היהודים" טרזינשטט. בסופו של דבר, קורט גרון נרצח באושוויץ מספר חודשים לאחר הפקת הסרט.
 
 
ההזמנה להצגה הבכורה הכוללת את שמות התפקידים והשחקנים

מובן שכשקרל ארנשטיין כתב את הביקורת החריפה על הסרט "הבלתי-נודע הגדול", כל מה שהיה עתיד לקרות למעורבים בו, ולסרט עצמו, היה בחזקת בלתי נודע מבחינתו. לדעתו של ארנשטיין, עלילת הסרט משעממת ומייצגת את הערכים של הבורגנות (ויש לזכור שהוא כתב עבור עיתון קומוניסטי). לעומת זאת, הוא לא הסתיר את דעתו שהבימוי והמשחק היו טובים. ככל הידוע לנו, כל עותקי הסרט נעלמו. כל שנותר מ"הבלתי-נודע הגדול" הוא כרזות לסרט, וכן ההזמנה הנדירה להצגת הבכורה המוצגת כאן, שקרל ארנשטיין שמר בין מסמכיו.