גרמניה, היהודים וישראל > חלוקת גרמניה > תחת פיקוחו של "האח הגדול" – קשרים בין המפלגות הקומוניסטיות בישראל ובגרמניה המזרחית

תחת פיקוחו של "האח הגדול" – קשרים בין המפלגות הקומוניסטיות בישראל ובגרמניה המזרחית

מכתב שנשלח מטעם מק"י אל המפלגה האחות בגרמניה המזרחית

העתק מכתב שנשלח מטעם מק"י אל המפלגה האחות בגרמניה המזרחית, 1960
בניגוד לקשרים הרשמיים והבלתי-רשמיים בין ישראל לרפובליקה הפדרלית הגרמנית, שצמחו והתפתחו כבר משנות ה-50 של המאה הקודמת החל מהסכם השילומים, לא התפתחו כלל מגעים בין חלקה המזרחי של גרמניה למדינת היהודים. ככל הנראה, הנתק לא נבע מצד אחד בלבד: מלבד החשש הברור של גרמניה המזרחית מפני מגעים עם ישראל, שקרוב לוודאי היו מובילים לדרישות פיצויים (שאכן הוגשו על ידי ממשלת ישראל, אך נותרו ללא תגובה), גם ההנהגה הישראלית ידעה שכל מגע עם המדינה הגרמנית הקומוניסטית יגרום לבעיות ביחסים עם הרפובליקה הפדרלית. ממשלת מערב גרמניה פעלה באותם הימים על פי "דוקטרינת הלשטיין", שאסרה על כל קשר רשמי עם מזרח גרמניה ועם גורמים כלשהם שהכירו במדינה זו.

על אף הנתק בין שתי המדינות עד שנת 1990, התנהלו מגעים בין מפלגת השלטון הסוציאליסטית-קומוניסטית בגרמניה המזרחית לבין המפלגה הקומוניסטית בישראל (מק"י), ולאחר פילוג מפלגה זו ביוני 1965 לזרם בשם "הרשימה הקומוניסטית החדשה" (רק"ח). באוסף הארכיוני של המפלגה במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית התגלו לאחרונה כמה מכתבים והעתקי מכתבים המעידים על קשרים בין המפלגות, שראו זו בזו אחיות במאבקן האנטי-אימפריאליסטי. המכתבים שהתקבלו מהנהלת מפלגת השלטון בגרמניה המזרחית נוסחו בגרמנית, ואילו תשובותיה של המפלגה הישראלית נכתבו לעיתים באנגלית, אך גם בגרמנית. מרבית המכתבים מגרמניה המזרחית הנמצאים בתיקי ההתכתבות חתומים על ידי מנהיג המפלגה והמדינה כולה: ולטר אולבריכט (Walter Ulbricht).


המכתבים משנות ה-60 וה-70 דנים בנושאים שונים: ברוב המקרים מדובר בברכות הדדיות לימי מפלגה, לרגל חגיגות ימי העצמאות של גרמניה המזרחית ובסיכומים ארוכים על מדיניות ברית המועצות במסגרת הגוש הקומוניסטי במרכז ובמזרח אירופה. מכתבים אלה נכתבו בנוסחים האופייניים לתנועה הקומוניסטית, המשבחים את העמדה האידיאולוגית הסובייטית ומגנים את המעשים של האימפריאליזם המערבי. עצם העובדה שוולטר אולבריכט חתום על מרבית המכתבים, מראה את החשיבות שהוא ראה בהודעות אלה לקומוניסטים בישראל. יש לציין שמדובר בתקופה החמה ביותר של "המלחמה הקרה", בה עמד העולם קרוב לפרוץ מלחמה גרעינית בין מעצמות המזרח והמערב. באותה עת אף הושלמה חלוקת גרמניה עם בניית החומה באוגוסט 1961. מובן שההנהגה הקומוניסטית בברלין המזרחית השתמשה בכל אמצעיה על מנת לסגור את השורות מול הקפיטליזם העוין.

 

מכתב תשובתו של ולטר אולבריכט אל הוועד המרכזי של מק"י 

מכתב תשובתו של ולטר אולבריכט אל הוועד המרכזי של מק"י, בו הסכים לבקשת המפלגה הישראלית לקבל סטודנטים "פרוגרסיביים", ובו שאל אילו תחומים חמשת הסטודנטים הישראלים אמורים ללמוד בגרמניה המזרחית.


עניינים אחרים שהגיעו לסדר היום בחילופי המכתבים בין שתי המפלגות היו אימות הנתונים האישיים של קומוניסטים שהיגרו מישראל לגרמניה המזרחית או משם לישראל, בקשת אספקה של ספרי לימוד אידיאולוגיים ממזרח גרמניה לישראל או אפילו של מכונת דפוס לשם הדפסת עיתונים בערבית.

 

באפריל 1960 פנו חברי המפלגה הישראלית אל המפלגה האחות הגרמנית בשאלה לגבי האפשרות לשלוח חמישה סטודנטים "פרוגרסיביים" ללימודים בגרמניה המזרחית. מזכ"ל מפלגת האחדות הסוציאליסטית, ולטר אולבריכט, השיב לבקשה זו בחיוב והסכים לקבל חמישה סטודנטים לשילוב באוניברסיטאות ובמכללות בארצו, בתנאי שאלה יידעו גרמנית ברמה מספקת. הוא אף הוסיף שמהלך זה לא יפורסם באותו הזמן, כיוון שדבר זה לא היה מתאים למצב הפוליטי הנוכחי. בתיקי ההתכתבות ישנם עוד כמה מכתבים הנוגעים בדבר, אך לא ברור לגמרי אם הפרויקט התממש עד הסוף. מובן שאירוח סטודנטים ישראלים בגרמניה המזרחית בכלל ובשנת 1960 בפרט היה מהלך לא שגרתי. עצם העובדה שאולבריכט אישר בעצמו עניין כזה, שבנסיבות רגילות לא היה מגיע לשולחן העבודה של מנהיג המדינה, מראה את החשיבות שהפונקציונרים ייחסו למהלך זה. ואולם, מתיקי ההתכתבות של מק"י אפשר ללמוד שפקידי המפלגה הישראלית פנו באותו זמן ובאותו עניין גם למדינות אחרות בגוש הקומוניסטי. ייתכן שבמקרים אלה התפתחו העניינים ביתר קלות, כיוון שלמדינת ישראל היו קשרים דיפלומטיים רשמיים עם כל מדינות מזרח אירופה עד ימי מלחמת ששת הימים, פרט לרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.