הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי > אוספים > ארגונים > הארגון המאוחד להחזרת רכוש (URO)

הארגון המאוחד להחזרת רכוש (URO)

​הארגון המאוחד להחזרת רכוש נוסד ב-1948 כאגודה לעזרה משפטית, כדי לעזור לתובעים מעוטי אמצעים החיים מחוץ לגרמניה להשיג את המגיע להם מגרמניה הנאצית, הן בהשבה והן בפיצויים. לצורך זה נפתחו משרדים שאוישו על ידי עורכי דין יהודיים ואירופאים מומחים בארצות המקלט, בגרמניה עצמה, ומאוחר יותר באוסטריה. ה-URO מומן על ידי משרד החוץ הבריטי כשירות ציבורי מוסמך ואחראי לטיפול בהכנה ובהגשה של תביעות בתמורה לעמלה צנועה במקרה של הצלחה. בראש המרכז המנהלי שהוקם בלונדון עמד המזכיר הכללי, הנס רייכמן, עובד מדינה יהודי ממוצא גרמני, משנת 1949 ועד מותו בשנת 1964. מספר הלקוחות הגיע עד מהרה ל-100,000 והגיע בתקופת השיא של הפעילות ל-250,000. בחמש השנים הראשונות מומן URO על ידי גופים יהודיים התנדבותיים שעסקו בפליטים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הג'וינט, הקרן הבריטית המרכזית לארץ ישראל, והקרן הבריטית המרכזית לסעד ולשיקום.
 

 

 

 
כשממשלת ישראל והוועידה לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה (שנוסדה ב-1952) דרשו במשותף שילומים, השבה ופיצויים, העבירה הוועידה, כנציגת יהודי הגולה, מקדמה ל-URO מכספים שקיבלה מממשלת גרמניה, וקיבלה אחריות כספית על ה-URO. משרד מרכזי הוקם בפרנקפורט. בשנת 1958 היו ל-URO 29 סניפים ב-15 ארצות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, וצוות של 1,000 עובדים, מתוכם 200 יועצים משפטיים. עד 1967 השיג URO עבור לקוחותיו מעל 2,000,000,000 מרקים גרמניים (500,000,000 דולר בערכי התקופה) ומהעמלות על תביעות מוצלחות החזיר את הסכומים שניתנו כמקדמה על ידי ועידת התביעות וגופים פילנתרופיים אחרים. מאוחר יותר צנחו הסכומים שהושגו עבור לקוחות והעמלות ששולמו באופן משמעותי.
 
הכסף שהושג כלל פיצויים ליהודים שהתגוררו באזור המזרחי של ברלין, כשהממשלה הגרמנית הפדרלית לקחה על עצמה את החבות שדחו השלטונות הסובייטים וממשלת מזרח גרמניה. הוא כלל גם פיצויים על החרמת מיטלטלין, רהיטים, תכשיטים, ניירות ערך וחשבונות בנק של יהודים שהתגוררו בארצות שנכבשו על ידי הצבאות הנאצים, בתנאי שהתובע היה יכול להוכיח שהרכוש הועבר לגרמניה. מאחר שהמערכת הבירוקרטית הנאצית ניהלה רישום מדויק של עיקולים נאציים, הצליח צוות המחקר של URO לאתר אותם.
 
בסוף שנת 1965 פגו המועדים הסופיים שהוגדרו בחוקי ההשבה והפיצויים. היקף הפעילות של URO החל להצטמצם בהדרגה. עד סוף שנת 2009 נסגרו המשרדים האחרונים של URO.
 
תיקים מכמה משרדים של URO הופקדו באמת"י בין 1979 ל-2010: לונדון (תיקים מנהלתיים ואישיים), פרנקפורט (תיקים מנהלתיים ואישיים), ברלין (תיקים אישיים), מינכן (תיקים אישיים), קלן (תיקים אישיים), תל אביב (תיקים מנהלתיים ואישיים) וירושלים (תיקים אישיים). התיקים המנהלתיים באמת"י פתוחים לציבור, ואילו התיקים האישיים עדיין סגורים על מנת להגן על צנעת הפרט.
 
פרויקט ארכיוני זה נתמך על ידי מענק מהוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה.