צ'כוסלובקיה

​האוסף הצ'כוסלובקי בארכיון המרכזי מכיל חומר מכל האזורים שהרכיבו את הרפובליקה הצ'כוסלובקית בין שתי מלחמות העולם, כלומר בוהמיה, מורביה, שלזיה, סלובקיה והאזור הידוע בשם זקרפטיה (קרפטו-רוס), שהוא כיום חלק מאוקראינה.
 
חומר מקורי
רוב התיקים נוגעים לבוהמיה ולמורביה, ומיעוטם היחסי נוגעים לקהילות בסלובקיה ובזקרפטיה (מהמאה ה-17 ועד המאה ה-20). עניין מיוחד יש בפנקסים של קהילות ואגודות, ביניהן בוסקוביצה, בז'צלב, קוניצה, פרוסטיוב, ו-ורבוי. תיקים אחדים נוגעים לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ולמאמציהם של ניצולי השואה הצ'כיים להקים מחדש את קהילתם.
 
מיקרופילם וצילומי מסמכים
פנקסים, תיקים ותעודות שנמצאים במוזיאון היהודי בפראג, בין הקהילות: קרומריז' (1936-1629), לושטיצה (1868-1793), מיקולוב (1369, 1938-1609), מלאדה בולסלב (1938-1595), פראג (1943-1302), פרוסטיוב (1942-1784) ו-ולקה מזיריצ'י (1794-1691); חומר של ה-Landesjudenschaft של בוהמיה (1844-1637); שרידים של ארכיון קהילת ברטיסלבה (מהמאה ה-18 עד המאה ה-19), 19 ספרי מוהל מברטיסלבה וסביבתה (1883-1748); שני ספרי חשבונות מקהילת ימניצה (1845-1787), שצולמו בספרייה של אוניברסיטת מנצ'סטר; מספר קטן של מיקרופילמים ממקור לא-יהודי מארכיונים צ'כיים, כמו פנקס הנוגע לעסקים של סוחר יהודי במאה ה-15 מהארכיון המחוזי באולומוץ ותיקים אחדים הנוגעים ליהודים בסלאבקוב (אוסטרליץ) (1881-1725) וברוסינוב (נויה ראוסניץ) (1930-1701) מהארכיון המחוזי בברנו; גרסת מיקרופילם של הכרטסת שהכינה פרופסור רות קסטנברג-גלדשטיין ממפקד האוכלוסין של היהודים באזורים הכפריים של בוהמיה ב-1724.
 
רשימות מצאי
רשימות מפורטות של החומר הארכיוני השמור במוזיאון היהודי בפראג, וכן רשימת התיקים מהקהילה היהודית של פראג, השמורים במכון ההיסטורי היהודי בוורשה; סקרים חלקיים מהארכיון הממלכתי בברטיסלבה, הארכיון המחוזי בברהובה, הארכיון העירוני במונקאץ', הארכיון המחוזי בניטרה והארכיון הממלכתי והעירוני בפראג; מספר מדריכים כלליים לארכיונים בצ'כוסלובקיה, שחלקם מכילים התייחסות ליהודים.
 
אוספים פרטיים
האוסף הפרטי של פרנץ קומייטי המכיל תיעוד של יהודי סלובקיה (מהמאה ה-18 עד המאה ה-20); מאמרים של אגון צוויג ובני משפחתו באולומוץ ובירושלים; מאמרים של הרב גוסטב זיכר, הרב הראשי של פראג עד שנת 1939, שהתגורר במהלך מלחמת העולם השנייה בירושלים, התכתב עם ניצולים בצ'כוסלובקיה וחזר לפראג בשנת 1946 לבקשתם כדי לכהן שוב כרב הראשי.