אוספים וארכיונים > ארכיונים > מצפונות הארכיונים > ההתנתקות - אוסף ניר חסון

ההתנתקות - אוסף ניר חסון

 

בקיץ של שנת 2005 החליטה ממשלת ישראל לפנות באורח חד-צדדי את רצועת עזה. משמעות הצעד הייתה בעיקר פינוי הישובים היהודיים ברצועה ונסיגה לגבולות הקו הירוק וכן נסיגה מקו הגבול בין רצועת עזה ומצרים ("ציר פילדלפי"). באותה עת התגוררו ברצועת עזה כ-8,600 יהודים. התכנית, פרי יוזמה של ראש הממשלה אריאל שרון, נועדה להתבצע ב-14 באוגוסט 2005, אך כיוון שבאותה שנה היה זה תשעה באב, נדחה הביצוע ביום, ל-15 באוגוסט. בנוסף לפינוי גוש קטיף והסגת כוחות צה"ל משטח רצועת עזה, כללה התכנית פינוי של ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון, וכן פינוי של מחנה דותן, אף הוא בשומרון.

 

התכנית, שאושרה ברוב של כנסת ישראל, שחוקקה חוק ליישום תכנית ההתנתקות בחודש פברואר 2005, עוררה התנגדות בקרב ציבור המתנחלים ומגזרים רחבים בימין הישראלי, ובכלל זה בציבור הדתי-לאומי. מועצת יש"ע, ועד מתיישבי גוש קטיף וגופים נוספים עמדו בראש המחאה הציבורית וארגנו פעולות המוניות רבות. סמלו של המאבק בהתנתקות היה הצבע הכתום.

 

הספרייה הלאומית קלטה אוסף מיוחד העוסק בתכנית ההתנתקות ובמאבק בה. את האוסף מסר לספרייה ניר חסון, שהיה כתב "הארץ" בדרום שכיסה את גוש קטיף ואת ההתנתקות. ככתב שטח, האוסף שלו משקף היכרות אינטימית עם מה שהתרחש ביישובי גוש קטיף ובמטות המאבק, והוא כולל פריטים מודפסים רבים שתפוצתם הייתה מקומית ומוגבלת. במהלך עבודתו הוא אסף חומרי הסברה נגד התכנית, חומרים קהילתיים של היישובים, מסרים של הצבא לחייליו ולמתיישבי גוש קטיף וכדומה. באוסף יש תיעוד לפעילות ההסברה במסגרת משאל מתפקדי הליכוד, חומרים המתעדים יוזמות רבות ומקוריות לסיכול התכנית, קריאות לחיילים ולשוטרים לסרב פקודה ועוד.

 

האוסף הוא דוגמה מעניינת לחשיבותם של חומרי דפוס כגון עלונים, מנשרים וכרזות במסגרת מאבק ציבורי. חומרים כאלו, שהועברו מיד ליד, חולקו בצמתים, בבתי הכנסת ובמוסדות חינוך, מכונים "אפמרה", כלומר חומרי דפוס בני חלוף. נראה כי המאבק נגד ההתנתקות הוא המאבק הציבורי האחרון שנעשו בו שימוש נרחב באפמרה. בשנת 2005, טרם עלייתן הגדולה של הרשתות החברתיות באינטרנט, הועברו המסרים בעיקר על נייר ובדפוס. יש לזכור שהמאבק עירב קבוצות גיל מגוונות, כך שהיה טבעי שייעשה בו שימוש באמצעים מסורתיים, ובוודאי כשמדובר בציבור דתי, באנשים מבוגרים יחסית, שמיעטו להשתמש באינטרנט בכלל. יתכן מאוד שהשימוש הרב באפמרה במסגרת המאבק משקף את הכרתם של מתנגדי התכנית שאמצעי התקשורת הרגילים אינם תומכים במאבק, ושכדי להגיע לציבור הרחב יש לדאוג לכך שהמסרים יודפסו ויחולקו באורח ישיר, בשטח.

 


 

...