כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
משנה | תוספתא | תלמוד בבלי | תלמוד ירושלמי | על האוסף
"אוצר כתבי יד תלמודיים" הוא פרי מפעלם המשותף של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ושל הספרייה הלאומית. הממשק מאפשר לראות צילומים מקוריים של מירב כתבי היד המשמעותיים והחשובים של המשנה, התוספתא, והתלמודים הפזורים בספריות שונות ברחבי העולם.
משנה:
באוסף כתבי יד תלמודיים: זרעים, מועד, נשים | נזיקין, קדשים | טהרות
המשנה היא קובץ הלכות מקיף, מסודר על פי נושאים, המסכם את המסורת ההלכתית וההגותית כפי שהתפתחה בבתי המדרש התנאיים מסוף המאה הראשונה לספירה ועד ראשית המאה השלישית. המשנה עוסקת בפרטי הלכות מגוונות, מקיפה תחומים רבים ושונים של החיים והיא הטקסט היסודי של התורה שבעל פה. המסורת מייחסת את עריכת המשנה לרבי יהודה הנשיא שאסף, ריכז, עיבד וסידר חומרים רבים מתוך החומרים שנוצרו בדורות שלפניו ובדורו.
המשנה מורכבת משישה חלקים המכונים "סדרים", (ומכאן הכינוי ש"ס =ששה סדרים), כל סדר מחולק ליחידות קטנות יותר הקרויות "מסכת" וברבים "מסכתות". כל מסכת עוסקת בנושא מתוך הסדר. כך למשל סדר "מועד" עוסק במועדי השנה בלוח העברי ויש בו מסכתות שעוסקות במועדים מסוימים כמו: שבת, ראש השנה וסוכה.
השם משנה קשור למילה "שנה" או "שינן". תכני המשנה שוננו ונמסרו במשך מאות שנים על פה עד שהועלו על הכתב. שמם של החכמים הנזכרים במשנה נקרא תנאים ותקופת עריכת המשנה מכונה תקופת התנאים.
תוספתא:
באוסף כתבי יד תלמודיים: זרעים, מועד | נשים, נזיקין | קדשים, טהרות
התוספתא היא קובץ מסורות הלכתיות שלא נכלל במשנה ונשתמר בקבצים נפרדים. המלה תוספתא באה מהשפה הארמית ומשמעותה "התוספת". לא כל המסורות ההלכתיות בבתי המדרש התנאיים נכללו במשנה, והלכה שלא נכללה במשנה מכונה ברייתא (בארמית: חיצונית). כבר בדור הראשון לאחר סידור המשנה נוצרו קבצים שונים של משניות חיצוניות. אחד הקבצים שהגיע לידינו נקרא תוספתא.
הברייתות (=המשניות החיצוניות) בתוספתא מסודרות לפי הסדרים והמסכתות במשנה, גם התוספתא כמו המשנה כוללת שישה סדרים, וחוץ מארבע מסכתות יש לכל מסכת במשנה מסכת מקבילה בתוספתא. מקובל כי הקובץ גובש לאחר עריכת המשנה בדור או יותר.
תלמוד בבלי:
באוסף כתבי יד תלמודיים: זרעים - מועד: פסחים | מועד: יומא - מועד: חגיגה | נשים | נזיקין: בבא קמא - נזיקין: בבא בתרא | נזיקין: סנהדרין - קדשים: מנחות | קדשים: חולין - טהרות נידה
התלמוד הבבלי הוא קובץ המאגד את היצירה הקולקטיבית בתחום פרשנות המשנה כפי שלמדו אותה בבתי המדרש בבבל. התלמוד הבבלי הגיע לכדי גיבוש וניסוח בידי אמוראים (חכמי ישראל בתקופה שאחרי חתימת המשנה) שחיו ברחבי בבל בתקופה בה הייתה יהדות בבל המרכז היהודי החשוב והמשפיע ביותר. מבבל הופץ התלמוד הבבלי בכל תפוצות ישראל והפך לספר יסוד של התרבות היהודית המבטא מפעל אינטלקטואלי כביר ועוצמתי.
כמו מקבילו, התלמוד הבבלי עוסק במשנה ומרחיב את הדיון בסוגיות העולות ממנה. מכיוון שלא למדו בישיבות בבל את כל המסכתות במשנה ישנם חלקים במשנה שאין להם פרשנות תלמודית. מקובל כי נוסח התלמוד הבבלי הגיע לכדי גיבוש במאה השישית לספירה.
עד היום התלמוד הבבלי הוא אחד הטקסטים היהודיים המשמעותיים ביותר והעיסוק בו מהווה נתח משמעותי מחיי היום יום בבית המדרש. התלמוד הבבלי מכונה גם גמרא והשימוש בשם זה התרחב בימי הביניים לאחר שהצנזורה הנוצרית אסרה להשתמש במילה תלמוד, ובמקומה נכתב ונאמר גמרא או ש"ס.
תלמוד ירושלמי:
באוסף כתבי יד תלמודיים: זרעים, מועד, נשים
התלמוד הירושלמי הוא קובץ המאגד את היצירה הקולקטיבית בתחום פרשנות המשנה כפי שזו נלמדה בבתי המדרש בארץ ישראל. התלמוד הירושלמי הגיע לכדי גיבוש וניסוח בידי אמוראים (חכמי ישראל בתקופה שאחרי חתימת המשנה) שחיו בארץ ישראל, ופעלו ככל הנראה בטבריה. התלמוד הירושלמי עוסק במשנה ומרחיב את הדיון בסוגיות העולות ממנה.
בדומה למשנה, גם התלמוד הירושלמי מחולק לסדרים ולמסכתות. ישנן מסכתות במשנה שאין להם פרשנות תלמודית. מכיוון ששרדו רק כתבי יד מעטים של התלמוד הירושלמי והם אינם שלמים, לא ידוע אם הנוסח המקורי כלל שישה סדרים מלאי או שבישיבות לא למדו כסדרן את כל המסכתות של המשנה. מקובל כי התלמוד הירושלמי נסדר כמאתיים שנה טרם נסדר מקבילו התלמוד הבבלי.
על האוסף
האוסף מאפשר גישה לכתבי היד של המשנה והתוספתא על פי: סדר, המסכת, הפרק והמשנה. וכן לאתר את כתבי היד של התלמוד הבבלי והירושלמי על פי: סדר, מסכת, דף, עמוד ועמודה.
הממשק הידידותי והפשוט מאפשר גם למי שאינם מומחים גישה ישירה ומהירה לנוסחאות שונות ומסורות שונות של המשנה, התוספתא והתלמודים.
מיזם זה הוא חלק ממפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל. כתבי יד עבריים נוספים ואפשרויות חיפוש מגוונות נגישים באתר כתיב של הספרייה הלאומית.