כרטסת מילון הזוהר של גרשם שלום

תוכן העניינים

• דפדוף בכרטסת
• מבוא לכרטסת
• הקדמה למשתמש בכרטסת "מילון הזהר" של גרשם שלום

הקדמה למשתמש בכרטסת "מילון הזהר" של גרשם שלום

מאת ד"ר צבי לשם

הכרטסת בנויה מאלפי כרטיסים המסודרים לפי סדר א-ב. כל כרטיס מתייחס למילה אחת שמופיעה בספר הזהר. בכל "ערך" שלום פירש את המילה (לעתים קרובות בתוספת תרגום לגרמנית), ציין את המקומות שבהם המילה מופיעה בספרות הזהר, הפנה גם למקבילות בספרות קבלית אחרת ואפילו הפנה לאזכורים רלבנטיים בספרות המחקר. לאחר הערכים הרגילים מופיעים נספחים רבים, המחולקים לפי נושאים כגון שמות של אנשים, מקומות וספרים, ראשי תיבות, מספרים וכדומה. חלק מהנספחים אינם מתייחסים לספרות הזהר, אלא לספרות "חוג העיון".

על אף שהיום ניתן בקלות למצוא מילים בספר הזהר דרך מאגרי מידע ממוחשבים, הכרטסת עשויה בכל זאת לשמש כלי מרכזי וחיוני לחוקרי הקבלה, כיוון שאפשר לגלות מתוכה את דעתו של גרשם שלום, גדול חוקרי הקבלה של המאה העשרים.

כעת, חוקר המבקש לברר מושג זהרי, וכל שכן חוקר העוסק במחקר לשוני של ארמית זהרית, יצטרך לגשת לכרטסת של שלום כשלב הכרחי במחקרו. רק לאחר שהוא לוקח את דעתו של שלום בחשבון יוכל החוקר להמשיך ולבסס את המחקר החדש שהוא מבקש להעמיד.

הערות לשימוש בכרטסת

1. יש לשים לב לכך שהמספרים הרשומים על הכרטיסים הראשונים (137-1) אינם של שלום. הם נוספו יותר מאוחר.​
2. לפעמים שלום כתב רק בצד הקדמי (recto) של הכרטיס, אבל בדרך כלל הוא כתב גם על הצד אחורי (verso).
3. הכרטסת נכתבה על פני שנים רבות וכמעט אי אפשר לקבוע תאריכים לערכים שונים. אפשר לזהות תוספות מאוחרות (משנות ה-70) על ידי כתיבה בעט כדורי במקום בעט נובע, לפעמים בצבע כחול.​
4. מה אנחנו רואים על כרטיס "ממוצע"?​
   1. הערך עצמו (מסודר לפי א-ב, בדרך כלל על כרטיס אחד, כשיש יותר מכרטיס אחד לערך הם ממוספרים על ידי שלום).
   2. הגדרה בסיסית בעברית. לפעמים יש כמה הגדרות או מובנים לאותה המילה, ולפעמים שלום אינו כותב את ההגדרה בכלל.​
   3. תרגום מארמית לעברית לפי שורשים, וגם צורות שונות של מילים הנגזרות משורש זה.​
   4. דוגמאות של הופעת המילה בזהר ותיקוני הזהר לפי כרך, דף ועמוד (כמקובל בהפניות לספר הזהר).​
   5. הפניות לספרים אחרים שבהם מופיעה המלה, בעיקר לספרי קבלה של מאה ה-13, כמו לכתבי רבי משה דה לאון (מחבר הזהר לדעת שלום) ורבי יוסף ג'יקיטליא. יש גם הפניות מאוחרת יותר לקבלה כמו לספר שני לוחות הברית לרבי ישעיהו הורוביץ.​
   6. הפניות למאמריו של שלום עצמו.​
   7. הערות בגרמנית ובעברית.​
   8. בכרטיסים בודדים יש הערות נוספות של תלמידי גרשם שלום, פרופ' רבקה ש"ץ-אופנהיימר ז"ל ופרופ' יהודה ליבס.

מבוא לכרטסת

מאת פרופ' יהודה ליבס

ספר הזוהר הוא מן היצירות הגדולות של רוח האדם. אחרי פחות משלוש מאות שנה להיווצרותו (בסוף המאה השלוש עשרה) הפך הזוהר לספר הספרים של הקבלה. המקובלים ראו בזוהר מקור סמכות ודגם לחיקוי, ואף מושא לפרשנות. גם גרשם שלום (1897–1982), אבי מחקר הקבלה, הלך כאן בעקבות המקובלים ועשה את הזוהר ראש לכל מעייניו.

דברי שלום על מאמרי הזוהר השונים, על פסקאותיו ומילותיו, מצויים הן בהערות הרבות שרשם בטופס הזוהר שלו, על דפים שכרך בין דפיו, ושיצא לאור בשנת תשנ"ב בהוצאה פקסימילית, וכן בכרטסת מילון הזוהר שלו, אשר מועלית כאן לאתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.

הכרטסת שלפנינו איננה ספר ממש, אלא רשימות שהכין שלום לעצמו לצורך כתיבה עתידית של מילון לספר הזוהר. מדובר בכרטיסי נייר מלבניים, שאותם אחסן שלום בסדר מופתי במגירת עץ ארוכה וצרה המתאימה בדיוק לגודל הכרטיסים, בשולחן הכתיבה המרשים שלו (המשמש גם היום את הספרן באוסף שלום בספריה הלאומית). כל כרטיס עוסק במלה ממלות הזוהר, ומכיל מובאות המכילות מלה זו בשימושיה השונים עם מראי מקומות מספר הזוהר, בירורי נוסח של המובאות, וכן הערות חשובות על מלות הזוהר.

ההערות שבכרטיסים כוללות, בראש וראשונה, את פירוש המלה והוראותיה השונות, הן במישור הלשוני הכללי והן במישור הקבלי, אם לאותה מלה יש גם הוראה סימבולית. נוסף לכך הובאו בהערות גם מקבילות והסברים, המבארים את מוצא המלה ודרך השתלשלותה מן הספרות העתיקה (מקרא, תלמודים ומדרשים) או מלשון ימי הביניים – פילוסופיה וקבלה, ובמיוחד הקבלות מכתבי ר' משה די ליאון, שבו ראה שלום ברוב ימיו את מחבר הזוהר. כמו כן יימצאו בהערות דיונים אטימולוגיים ומקבילות בשפות אחרות למלה הנדונה, ואף הפניות לשימוש המלה בספרות הקבלה המאוחרת ולדיונים באותן מלים בספרותם של פרשני הזוהר הקדומים ובספרות מדעית מודרנית.

גם אם אין לראות בכרטסת שלום שלפנינו מילון משוכלל לספר הזוהר, יש לה ערך רב, בהיותה הניסיון היחיד עד כה לכתיבת מילון מקיף שכזה. היום, בהיות הכרטסת פתוחה באתר אינטרנט, מאפשרת היא לכול הצצה לבית מלאכתו של גדול חוקרי הקבלה, ומלמדת רבות גם על נושא מחקרו וגם על דרך עבודתו.

לקריאת הטקסט המלא