תולדות ספריית גרשם שלום
ראשיתה של הספרייה בשנת 1915, השנה שבה רכש שלום את ספר הזוהר ואת המונוגרפיה על החסידות מאת אהרן מרקוס. נראה כי כבר אז שאף שלום ליצור ספרייה כוללת בתחום זה, שתהווה חלק מהמפעל הציוני הגדול לתחייה רוחנית של העם היהודי בארץ ישראל.
לאחר עזיבתו את בית הוריו, בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, הכיר ביבליופילים יהודים מפורסמים בעלי ספריות ידועות, כגון זלמן שוקן, מרטין בובר וש"י עגנון, וייתכן שהם שימשו לו מודל לשאיפותיו בבניית הספרייה, אם כי אין ספק שמשיכתו למדע הביבליוגרפיה ואהבת הספרים שלו תרמו אף הן לקידום שאיפה זו. עד לעלייתו לישראל בשנת 1923, אסף שלום 1,767 ספרים, מהם 503 מתחום הקבלה. הידע הביבליוגרפי הרב שצבר שלום בביקוריו התכופים בספריות אירופה לפני עלייתו לישראל ובעת עבודתו בבית הספרים סייעו לו בבניית ספרייתו העשירה. בנוסף, נהג שלום לרכוש ספרי ביבליוגרפיה וקטלוגים שפרסמו סוחרי ספרים עבריים כדי לאתר ספרי קבלה שונים שהיה מעוניין בהם. הרחבתה של הספרייה התאפשרה גם תודות לפרסום ולהכרה הבינלאומית לה זכו החוקר גרשם שלום וספרייתו, שתמיד הייתה ייחודית בתוכנה ובהיקפה. שלום יכול היה לרכוש לספרייתו ספרים בנושאי קבלה גם בזכות הסיוע הכספי שקיבל לשם כך מבית הספרים הלאומי, מתוקף הסכמתו להעביר את ספרייתו לרשות בית הספרים לאחר מותו. שלום נפטר ב-21 בפברואר 1982, ובהתאם להנחיותיו, כאמור, הועבר האוסף לבית הספרים הלאומי.