אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > כרך של רומי / פרשת וישלח

כרך של רומי / פרשת וישלח

​פרשת השבוע, פרשת וישלח עוסקת במפגש הטעון בין יעקב ועשו. המפגש מתחיל בחשש גדול של יעקב מפני עשו וארבע מאות האיש שנלוו אליו, ומסתיים בפרידה.

"וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה  וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית, לג, טז-יז).

​בסופה של הפרשה עשו עוזב את ארץ כנען:

"וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם. וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר" (בראשית לו, ו-ח).
 
חז"ל משבחים את עשו על  כך. "בשכר שפינה את כליו מפני יעקב אחיו נתן לו מאה מדינות משעיר ועד מגדיאל, ומגדיאל זו רומי שנאמר אלוף מגדיאל אלוף עירם" (פרקי רבי אליעזר, פרק לח).
 
המסורת הקושרת את אדום לרומי היא עתיקת יומין. בתלמוד מכונה טיטוס מחריב המקדש "בן בנו של עשו הרשע" (גיטין דף נו, עמוד ב).  משעה שהאימפריה הרומית נעשתה אימפריה נוצרית, והנצרות ירשה את מקומה של האלילות כדתה של רומא, נתגלגל השם אדום ככינוי לנוצרים. חז"ל קושרים את קיומה של רומי בחטאו של שלמה המלך. "אמר רבי יצחק בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון ועליו נבנה כרך גדול שברומי" (סנהדרין, דף כא עמוד ב). כוונתם הייתה לרמוז שירושלים נפלה כשרומא הייתה בשיאה. לעומת זאת כשירושלים הייתה בתפארתה, בימי מלכות שלמה, רומי הייתה זעירה כקנה שבים. אך חטאי ישראל הגדילו את רומי וגרמו להיווצרות האימפריה שהחריבה בסופו של דבר את המקדש. 

 

מחברי ספרים רבים נהגו על פי הנחייתו של רבי אלעזר מוורמס, מחבר ספר ה'רקח', שכתב בהקדמה לספרו: ׳׳וקראתי הספר הזה 'רקח' כשמי אלעזר  (308) לפי שכל אדם צריך לרמוז את שמו בספרו". 
 
מכאן אנו מוצאים ספרים כמו 'חסד לאברהם', 'באר יצחק', 'אמת ליעקב', 'פני משה' ו'בית אהרן'. מספר מחברים הנציחו את שמות הוריהם, כמו למשל רבי יחזקאל לנדא מפראג שקרא לספר שאלות ותשובות שחיבר בשם 'נודע ביהודה' על שם אביו ולספר חידושיו בתלמוד בשם 'ציון לנפש חיה' (צל"ח) על שם אמו. רבי יאיר חיים בכרך קרא לספרו 'חוות יאיר' על שם סבתו חוה.
 
הרב ישראל משה חזן (תקס"ח-תרכ"ג; 1862-1808) קרא לשניים מחיבוריו על שם המקום בו פעל. בתקופת רבנותו ברומה (תר"ז-תרי"ב; 1852-1847) חיבר ספר שאלות ותשובות בשם כרך של רומי. לאחר מכן עבר לכהן כרב באי קורפו (בשנים תרי"ב-תרי"ז; 1857-1852), שם עסק בעריכת פירוש גדול לקובץ של תשובות הגאונים 'שערי תשובה' וקרא לפירושו בשם 'איי הים'.  

 

בספרו 'כרך של רומי' תשובות מעניינות העוסקות בבעיות של חברה יהודית בעולם נוצרי, מאבקים בין שמרנים ומחדשים בעולם היהודי. לדוגמא: האם מותר להתקין שעון שיצלצל כל שעה בחצר בית הכנסת? האם אין חשש של דמיון לכנסייה הנוצרית? האם מותר להתפלל להפסקת גשמים שגרמו להצפות ולנזקים?. האם מותר לנסוע בעגלה הנהוגה בידי נכרי, כדי להשתתף בתפילה בשבת? בתשובותיו מתגלה בקיאותו הרבה של הרב חזן בספרות חז"ל, ידיעותיו בספרות הכללית. והתלבטויותיו בין שמרנות לחדשנות. חבל רק שמדפיסי הספר לא טרחו להכין מפתחות לספר מעניין זה. 
 
                                                                        שבת שלום 
 

לחצו לרשומה בקטלוג הספרייה