אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > צאן קדשים / כי תשא

צאן קדשים / כי תשא

השבת, פרשת כי תשא תקרא בשני ספרי תורה: בספר הראשון נקרא על חטא העגל; בספר השני נקרא על מצות פרה אדומה, הבאה לכפר על חטא העגל. כפי שאומר רש"י: "ומדרש אגדה העתקתי מיסודו של ר' –  הדרשן וזהו: ויקחו אליך –  משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם. פרה אדומה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של  מלך אמרו: תבוא אמו ותקנח הצואה כך תבוא פרה ותכפר על העגל".

​בזמן שבית המקדש היה קיים, נהגו לשחוט את הפרה האדומה בהר הזיתים מול בית המקדש. הפרה הייתה נשרפת, והאפר שנותר משריפת הפרה שימש כאמצעי לטהרה מטומאת מת. בכלי מים חיים היו אוספים מי מעיין ועליהם היו מפזרים מעט מאפר הפרה. מים אלו היו מתיזים על הטמאים. הטהרה הייתה  אחת ההכנות החשובות לקראת חג הפסח הקרב ובא, וזאת בכדי שרוב הציבור יוכל להשתתף בהקרבת קרבן הפסח בטהרה.

 

 
בהפטרה שנקרא בשבת ביחזקאל, פרק לו, הנביא מתאר את תהליך קיבוץ הגלויות של  ישראל, שאחריו ה' יטהר את עמו:
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַתְכֶם. וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". 
 (יחזקאל לו, כד-כו).

 

 בהמשך הנבואה מתאר הנביא את הריבוי הגדול שיהיה לעם ישראל בארצו: 

"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי א-להים עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית-יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'".

(שם לז-לח).
 
הדימוי בו משתמש יחזקאל הוא של המוני תושבי ירושלים הנוהרים בחגים לבית המקדש, כשהם מוליכים לפניהם עדרי צאן המיועדים להקרבה. כך יראו חוצות ירושלים עמוסים בילדים צעירים.
 
הרב אברהם חיים שור, מגדולי רבני גליציה, כיהן כרב בבלז וסטנוב (כיום אוקראינה). חיבר את הספר 'תורת חיים' : חידושים על הש"ס. חיבור נוסף שלו הוא ספרו צאן קדשים על סדר קדשים. נדפס לראשונה בוואנזבק (על יד המבורג) בשנת תפ"ט (1729). לפניכם צילום השער של ההוצאה השלישית למברג תקע"א (1811).
 
    
                                                                               שבת שלום