אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > קרבן אהרן / פרשת צו

קרבן אהרן / פרשת צו

​ספר ויקרא פותח בהלכות הקרבנות. בהמשכו, בפרשת השבוע, פרשת צו, מסופר על משיחת אהרן ובניו וכניסתם לעבודת המשכן. כינויו של ספר ויקרא הוא 'תורת כהנים'.

​מדרש ההלכה של התנאים לספר ויקרא מכונה גם הוא 'תורת כהנים' או 'ספרא', שפירושו – הספר. זאת, כיוון שמדרש זה נחשב כמדרש התנאים הקדום והחשוב ביותר. הספרא זכה לפירושים של ראשונים ואחרונים.
 
הפירושים הקדומים ביותר הם של רבינו הלל בן אליקים מארץ יוון, בן דורו של רבינו תם (המאה ה-12), אשר נדפס בירושלים תשכ"א (1961) ושל רבינו אברהם בן דוד, המכונה הראב"ד מפושקיר (1198-1120), אשר נדפס לראשונה בוינה תרכ"ב (1862).
 
בנוסף, מייחסים פירוש לרבינו שמשון משאנץ (1216-1150), אשר נדפס לראשונה בורשה תרכ"ו (1866). פירושים אלו נדפסו מאות שנים אחרי חיבורם.

 

הפירוש הראשון לספרא שנדפס בחיי המחבר הוא פירוש 'קרבן אהרן' שחיבר רבי אהרן בן אברהם חיים שנדפס בונציה שס"ט (1609). רבי אהרן חיים נולד בפאס שבמרוקו בשנת שט"ו (1555 לערך). היה חבר בבית דינו של רבי וידאל צרפתי (אשר גם חיבר פירוש קצר לספרא). בשנת שס"ט (1609) הגיע רבי אהרן לונציה במטרה להדפיס את ספריו 'קרבן אהרן' ו'לב אהרן' על יהושע ושופטים. בונציה ישב שנים אחדות. מונציה עבר למצרים ומשם עלה לארץ ישראל. בירושלים חי בשנותיו האחרונות עד לפטירתו בחודש ניסן שנת שצ"ב (1632). לספרו על הספרא קרא 'קרבן אהרן' על שם הפסוק מפרשת השבוע:
 

 

"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר-יַקְרִיבוּ לַה', בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתו, עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה, תָּמִיד:  מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר, וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב" (ויקרא ו, יג). 
 

 

                                                                                                 שבת שלום.