אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > תרועת מלך / פרשת בלק

תרועת מלך / פרשת בלק

​פרשת השבוע, פרשת בלק, עוסקת באחת הדמויות המוזרות והמרתקות שנמצאות בתורה: בלעם. קוסם או נביא? עניו או יהיר? צנוע או בעל תאווה? בעינו האחת צופה לטובה או לרעה?יהיו אשר יהיו כוונותיו, פסוקים ממשליו נכנסו לסדר התפלה של עם ישראל. מדי בוקר, כשנכנס יהודי לבית הכנסת הוא מודה "מה טובו אהיך יעקב משכנותיך ישראל'. ובראש השנה כשאנו ממליכים את הקדוש ברוך אנו חורזים פסוקים מהתורה, הכתובים והנביאים ובהם גם את הפסוק: "לֹא-הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא-רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כג, כא). מהי תרועת מלך?
​רש"י: ותרועת מלך בו – לשון חבה ורעות כמו רעה דוד (שמואל ב טו, לז) – אוהב דוד. ויתנה למרעהו (שופטים טו, ו). וכן תרגם אונקלוס: ושכינת מלכהון ביניהון. 
 
אבן עזרא: ותרועת מלך בו, במחנה ישראל וזה 'ותקעתם תרועה'. ובדומה לו כתב רבי עובדיה ספורנו: וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּו.. בִּנְסעַ הַמַּחֲנות הֵם תּוקְעִים תְּרוּעָה בִּנְסעַ הַמִּשְׁכָּן, לְשִמְחָה שֶׁיָּגִילוּ בְמַלְכָּם. 

 

רמב"ן: ואמר הטעם, כי ה' אלוהיו עמו, אשר לא יכזב ולא ינחם, ותרועת מלך גיבור בו שלא ינוצח לעולם, כי בהוציאו אותם ממצרים הנה לו תוקף גדול כתועפות ראם על כל בהמה. ואיך לא יתקיימו כל ברכותיהם ואין בהם נחש וקסם.   
 
אור החיים הקדוש: עוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ברכות סא:) על רבי עקיבא, שהיו סורקים בשרו במסרקות של ברזל והיה מאריך באחד וכו', והוא אומרו ה' אלהיו עמו פירוש מדבק נפשו בה' אלהיו בתכלית החיבה, הגם שתרועת מלך בו בשבט ברזל שסורקין בשרו, ואפילו בזמן עצמו, שהשבט בו, שהיו סורקים וכו' אף על פי כן ה' אלהיו עמו. 

 

הרב שלמה יוסף זוין (תרמ"ה-תרל"ח; 1978-1885), עורך האנציקלופדיה התלמודית, תלמיד חכם בקיא  וחסיד חבד"י מעמיק. כתב גם ספר בשם 'לתורה ולמועדים' ובו רסיסי הגיונות וניצוצות חבדיי"ם. נביא מדבריו על הפרשה: "שני מובנים לתרועה – שבירה וניפוץ כמו 'תרועם בשבט ברזל' (תהלים ב, ט) ואחוה וריעות. ושניהם במלך, מתפקידו של המלך לשבר את מתנגדיו ולהתגבר על מתקוממיו מצד אחד, ולאחד ולחבר את כל חלקי העם מצד שני... אמרו דורשי רשומות כי 'מלך' ראשי תיבות של מ'וח ל'ב כ'בד. כלומר: המוח בראש שליט ומלך על הלב והכבד המסמלים את המידות הטבעיות (לב) ואת חמימות הגוף (כבד). וכשבלעם רצה לקלל את ישראל, שאלו התוספות : מה היה יכול לקלל, מאחר שרק רגע אחד יש, שבו, לפי הגמרא (במסכת ברכות דף ז עמוד א) אפשר היה לו לפעול בקללתו, הרגע שבו הקב"ה כביכול כועס. והשיבו: יכול היה לומר מלה אחת: 'כלם'. 'כלם' הוא ההיפך מ'מלך' כלומר כ'בד, ל'ב, מ'וח. הוא רצה להפוך את ישראל לעבדים נרצעים למאווי הלב ... 'ויהפוך לך ה' את הקללה לברכה' (דברים כג, ו) 'כלם' נהפך ל'מלך'...". 

 

הרב יוסף זוסמאנוביץ 'הירושלמי' (תרנ"ד-תש"ב; 1942-1894) נולד בירושלים לאביו ר' אשר דב, שעלה מילטא וכיהן כממונה של  'כולל מינסק'. הבן נודע מצעירותו כעילוי. האב שלח את בנו ללמוד בישבת סלובודקה. ר' יוסף שקד על תלמודו והתחבב על ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין, שבחר בו כחתן לבתו. בשנת תרפ"ה (1925) עלה הרב אפשטיין עם חלק מהישיבה לארץ ישראל והתיישבו בחברון. חתנו ר' יוסף הוכתר במקומו כרב העיר. אך בגלל התייחסותו הקרירה ללימודי המוסר, התנגדו ראשי הישיבה להכתירו גם כראש הישיבה, למרות למדנותו הרבה. בשנת תרצ"ו עבר ר' יוסף לעיר וילקומיר שבליטא, בה כיהן כרב עד לחורבנה ומותו. חיבר שני ספרים חשובים 'חלקו של יוסף' על משנה תורה לרמב"ם ו'תרועת מלך' על מסכת ראש השנה.

 

לפניכם סריקת הספר 'תרועת מלך'

 

                                                                          שבת שלום