אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > תולדות יצחק / פרשת תולדות

תולדות יצחק / פרשת תולדות

​פרשת תולדות נפתחת: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" (בראשית כה, יט).

 

המילה 'תולדות' עשויה להתפרש כרשימה גנאלוגית של צאצאים כמו של בני ישמעאל:
 
"וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל, בֶּן-אַבְרָהָם:  אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית, שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם. וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁמֹתָם, לְתוֹלְדֹתָם:  בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת, וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם"
(בראשית כה, יב-יג). 

​אפשרות  נוספת להסבר המושג 'תולדות'  היא ההיסטוריה של האדם המסופר, כפי שמוצאים בתחילת פרשת נח: "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט).

 
רש"י בתחילת הפרשה נוקט פירוש שונה. "יעקב ועשיו האמורים בפרשה". פרשה זו עוסקת בתולדות צאצאים של יצחק, אך לא ברשימה גנאלוגית אלא בסיפור חייהם. לכאורה, ניתן היה לטעון שמדובר בתולדות חייו של יצחק. ואמנם, אכן מסופר בפרשה על תפילתו של יצחק לבנים, ירידתו לגרר, חפירת הבארות והברית שכרת עם אבימלך. אך כל אלה הם רק רקע לדרמה הגדולה של מאבק האיתנים בין שני האחים התאומים, שכל כך שונים: יעקב ועשו.
 
מחברים רבים קראו לספרם 'תולדות יצחק', החל ברבי יצחק קארו (רי"ח-רצ"ה; 1535-1458)  ממגורשי ספרד ודודו של מרן רבי יוסף קארו. ועד לספר בן ימינו המתאר את תולדות הרב המקובל יצחק כדורי.
 
הפעם נעסוק בספר 'תולדות יצחק' שחיבר הרב יצחק אייזיק קראסילשציקוב (תרמ"ח-תשכ"ה; 1965-1888). תולדות חייו של הרב יצחק אייזיק מרתקות ביותר. נולד בעירה קריצ'ב שברוסיה הלבנה. בגיל צעיר למד בישיבת מיר אצל ראש הישיבה הרב אליהו ברוך קמאיי. כיהן כרב בעיר האדיץ שבאוקריאנה המזרחית (בעיר זו נכרה קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל 'התניא'). המשיך לכהן כרב בפולטובה תחת השלטון הקומוניסטי והדפיס בה בשנת תרפ"ו (1926) את ספרו תבונה על משנה תורה לרמב"ם. היה זה הספר התורני האחרון שנדפס תחת השלטון הקומוניסטי.
 
בשנת תרפ"ט (1929) נאלץ להתפטר מתפקידו כרב, התיישב במוסקבה ועבד כרואה חשבון. בסתר המשיך לכתוב את חידושיו, בצל חומת הקרמלין. הרב ניסה לבקש אשרת יציאה לארץ ישראל ולא נענה. את געגועיו לארץ השקיע בפירוש התלמוד הירושלמי וכה אמר בצוואתו לרב צבי ברונשטיין (תרע"א-תשנ"ג; 1993-1911):
 
 "כל ימי נשאתי נפשי לארצנו הקדושה... שנים רבות נשאתני התקווה שאזכה להגיע לירושלים... בראותי שתקוותי נכזבת... הדרכים חסומות... השערים נעולים... נטלתי את הירושלמי, ובו השקעתי את כל כיסופי לארצנו ועירנו הקדושים... התחלתי את חיבורי על הירושלמי מסכת שביעית שכתבתי בשנת תשי"ב (1952)... היא שנת השמיטה... ואמרתי בלבי: יהי רצון כאילו ..."
 
אחרי פטירתו של הרב יצחק אייזיק  קראסילשציקוב, הצליח הרב צבי ברונשטיין לארגן את הברחת 20 הכרכים הגדולים של הפירוש על התלמוד הירושלמי מחוץ לברית המועצות. מאז העסיק צוות גדול של תלמידי חכמים בראשות הרב חיים קנייבסקי, ששקדו על פענוח כתב היד והתקנתו לדפוס. 
 
לפניכם מוצגים השערים של ספר תבונה שיצא בפולטובה תרפ"ו (1926), מסכת שביעית עם פירוש 'תולדות יצחק' שיצאה בבני ברק תשמ"ב (1982) וכריכת הספר 'אל תידום' ובו סיפור הצלת כתבי הרב  קראסילשציקוב.
                                                                             
                                                                             שבת שלום        
NLI_ImageGallery
NliImageGallery