אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > מסכת שקלים / פרשת משפטים; פרשת כי תשא

מסכת שקלים / פרשת משפטים; פרשת כי תשא

​השבת יקראו בבית הכנסת בשני ספרי תורה: בספר הראשון את פרשת השבוע פרשת משפטים; בספר השני את תחילת פרשת כי תשא, העוסקת בציווי לתת מחצית השקל.

​בזמן שבית המקדש היה קיים, אספו מיהודי ארץ ישראל וגם מיהודי התפוצות את מחצית השקל. התהליך החל בראש חודש אדר: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ובחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים" (שקלים א, א).  כסף זה נועד למימון הקרבת הקרבנות בבית המקדש. וזאת במטרה שכל אדם מישראל, יתרום בשווה "הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה'" (שמות ל, טו).
 
התנאים במסכת שקלים תיארו במפורט את תהליך גביית השקלים, הבאתם לירושלים והשימוש שנעשה בכסף לצרכי בית המקדש. הרמב"ם, בהקדמתו לפירוש המשנה, מנמק את סידורה של מסכת שקלים כחלק מסדר מועד:
 
"וסידר אחר שבת עירובין, מפני שהוא מעניין שבת. ואחריו פסחים, שהוא תחלה המצות הנתונות על ידי משה, והיא כמו כן מצווה שניה לשבת בפרשת מועדות.  
 
וסידר אחר כן שקלים, כמו שנסדרו בתורה.
 
וסידר כפורים אחר שקלים, כפי סדורה, שמצות שקלים בפרשת כי תשא, וכפורים בפרשת אחרי מות".
 
בשונה מהמסכתות האחרות בסדר מועד, אין למסכת שקלים תלמוד בבלי, אלא רק תלמוד ירושלמי. לפיכך מאז דפוס ונציה בשנת ר"ף (1520) נדפסה מסכת שקלים הירושלמית כחלק מהתלמוד הבבלי. כך כותב פרופ' שאול ליברמן:
 
"מסכת זו היתה מחוברת לבבלי כבר בזמן קדום (וגם בכת"י מינכן של הבבלי נעתקה מס' שקלים בתוך הש"ס שלנו). והראשונים לא נמנעו מלפרשה, חלק מפירושי הראשונים כבר נתפרסמו בדפוס ויש מהם שנאבדו" (משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי ע' רצה, בתוך: ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"י). 
 
לכבוד שבת שקלים אנו מציגים את מסכת שקלים כפי שנדפסה בונציה בשנת רפ"ב (1522).
 
לעיון בספר הסרוק לחצו על התמונה.
 
                                             שבת שלום וחודש טוב