אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > מבוא השמש / פרשת ראה

מבוא השמש / פרשת ראה

פרשת השבוע היא פרשת ראה.
 
הרב דוד צבי הופמן (תר"ד-תרפ"ב; 1921-1843) ציין את מבנהו המיוחד של ספר דברים. שלושת הפרשיות הקודמות הוקדשו לדברי מוסר ותוכחה של משה, ובהן מצאו מוני המצוות 22 מצוות בלבד. לעומת זאת, בשלוש הפרשיות הבאות: ראה, שופטים וכי תצא, נמנו 170 מצוות.  
פרשתנו מתחילה בדברי פתיחה של משה רבינו לקראת 'נאום המצוות' (פרקים יב-כו), בה ניתנת לבני ישראל האפשרות לזכות בברכה אם ישמרו את המצוות, או חלילה, לקבל את הקללה אם לא ישמעו ויעבדו עבודה זרה. רעיון זה חוזר בסוף ספר דברים: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע" (דברים ל, טו).
 
עם ישראל מצווה לקיים טקס של אמירת הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל. פרטי הטקס מתוארים בפרשת כי תבוא: "וַיְצַו משֶׁה אֶת-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם עַל-הַר גְּרִזִּים בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל-הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי" (דברים כז, יא-יג).
 
בפרשתנו הנושא מוזכר בקצרה: "וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִּים וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל" (יא, כט). אולם, מיקומם של הר גריזים והר עיבל מצוין בהרחבה: "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה" (יא, ל). 
 
מהי דרך מבוא השמש? איפה היא ארץ הכנעני? ומה היחס בין הרב גריזים והר עיבל הנמצאים בסמיכות לשכם, ולגלגל המצוי סמוך ליריחו? שאלות אלו העסיקו את הפרשנים השונים. רבי אברהם אבן עזרא:
"אחרי דרך מבוא השמש  -וטעם שתלכו אחרי דרך מערב ותמצאום.
בארץ הכנעני היושב בערבה  -כי יש כנעני יושב בהר.
מול הגלגל  -וההרים ארוכים, והנה צוה באיזה מקום מההרים,  מול הגלגל – כמו: וירדוף עד דן, או דרך נבואה, או שני שמות".
 
אבן עזרא מתלבט בשאלת שמו של הגלגל. בספר יהושע מסופר על ברית המילה הכללית שעשו בני ישראל אחרי חציית הירדן ושם נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע  ה, ט). אם כן, כיצד הכיר משה את שם המקום קודם שנקרא כך? או בדרך נבואה ידע משה שעתיד המקום להיקרא כך; או ששני מקומות ישנם בשם גלגל – אחד ליד יריחו ואחד מול שכם. גם הרב דוד צבי הופמן אומר: "אין לפרש שזו היא גלגל הנזכרת ביהושע, שהרי היא רחוקה משכם, ורק בימי יהושע נקראה בשם גלגל".
 
פרופסור אדם זרטל, האיש שחפר בהר עיבל וחשף ככל הנראה את מבנה המזבח בהר עיבל, תיאר בספרו 'עם נולד' את סיפור החפירות והתגליות באזור השומרון בכלל ובהר עיבל בפרט. פרק מיוחד מוקדש בספרו לנושא של זיהוי 'מול הגילגל אחרי דרך מבוא השמש'. מסקנתו המעניינת היא ש'גלגל' הוא מקום של מחנה. במקומות אלו חנו בני ישראל בתקופת הכיבוש וההתנחלות. מקומות אלו נשארו אתרים מקודשים במשך דורות רבים. את דרך מבוא השמש הוא מזהה בנחל תרצה, העולה מבקעת הירדן לאזור שכם. 
 
הרב אברהם הכהן פימינטיל, רבה של הקהילה הספרדית בהמבורג, נפטר אחרי שנת תמ"ד (1684). חיבר ספר בשם 'מנחת כהן'. בספרו הקדיש חלק מיוחד לנושא הלכתי סבוך של 'בין השמשות'. מהו המעמד ההלכתי של הזמן בין שקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים? נושא שהוזכר בתלמוד ונידון בהרחבה בדרי הראשונים והאחרונים. הרב פימינטיל סיכם את השיטות השונות ואת המסקנות ההלכתיות הנובעות מהן. לחיבור זה  קרא 'מבוא השמש'.
         
                                                                                  שבת שלום
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001968438
    ספר מבוא השמש
  • http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH002212271
    עם נולד : המזבח בהר עיבל וראשית ישראל