אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > ברית שלום / פרשת פינחס

ברית שלום / פרשת פינחס

פרשת השבוע, פרשת פינחס, מהווה המשך לסיום הפרשה הקודמת, פרשת בלק. שתי הפרשיות עוסקות בקנאותו של פינחס. בסוף פרשת בלק מסופר על מעשהו של פינחס שהרג את הישראלי החוטא:
"וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ:  וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
(במדבר כה, ז-ח).
​בפסוק מתואר ייחוסו של פינחס 'בן אלעזר בן אהרן הכהן'. ושוב בתחילת הפרשה שלנו חוזרת התורה על ייחוסו של פינחס: "פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" (שם, יא). רש"י מסביר: "לפי שהיו השבטים: "הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט בישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן".
 
הרבי חנוך העניך מאלכסנדר הסביר את תרעומת השבטים: "שאמרו שמעשה פינחס אינו למען קנאת ה', רק מטעם שהוא בן פוטיאל – ממשפחת רוצחים, לכן בא הכתוב ומעיד עליו, שהוא בן בנו של אהרן הכהן, שהוא מדת החסד ומסר נפשו על קדושת השם" (חשבה לטובה). ואכן כפי שאהרן עצר את המגפה בפרשת קרח "ויקח אהרן ... ויתן את הקטרת ויכפר על העם, ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה" (במדבר, יז, יב-יג). כך נכדו פינחס: "ויקח רמח בידו ... ותעצר המגפה מעל בני ישראל" ובהמשך: "תחת אשר קנא לא-להיו ויכפר על בני ישראל". אהרן הוא 'אוהב שלום ורודף שלום' ונכדו פינחס זוכה לברית שלום.
 
רבי  עובדיה ספורנו מבאר את הביטוי בריתי שלום "מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּעִנְיַן עושֶה שָׁלום בִּמְרומָיו" (איוב כה, ב). כִּי אָמְנָם הַהֶפְסֵד לא יִקְרֶה אֶלָּא בְּסִבַּת הִתְנַגְדוּת הַהֲפָכִים. וְזֶה אָמְנָם נִתְקַיֵּם בְּפִינְחָס שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים הַרְבֵּה מְאד מִכָּל שְׁאַר אַנְשֵׁי דורו, עַד שֶׁהָיָה הוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׁכַּן שִׁילה בִּזְמַן פִּלֶּגֶשׁ בְּגִבְעָה, שֶׁהָיָה בְּלִי סָפֵק אַחֲרֵי מות יְהושֻׁעַ וּשְׁאַר "הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהושֻׁעַ" (שופטים ב, ז), וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בִּזְמַן יִפְתָּח שֶׁכָּתַב לְמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּון "בְּשֶׁבֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּחֶשְׁבּון וּבִבְנותֶיהָ כו' שְׁלשׁ מֵאות שָׁנָה" (שופטים יא, כו). וּכְבָר סִפְּרוּ זַ"ל שֶׁפִּינְחָס לא רָצָה לָלֶכֶת אָז אֶל יִפְתָּח לְהַתִּיר נִדְרו. וְכָל שֶׁכֵּן לְדִבְרֵי הָאומֵר אֵלִיָּהוּ זֶה פִּנְחָס, וְהוּא עֲדַיִן חַי וְקַיָּם".  
 
רבי פינחס בן פילטא (ש"פ-תכ"ג; 1663-1620), יליד פוזנא, כיהן כרב בוולדוביה בפולין. נפטר בגיל צעיר והשאיר אחריו כתבי יד רבים. חמישים וחמש שנה אחרי פטירתו הדפיס בנו רבי יחזקאל את דרשותיו של אביו בשם 'ברית שלום'. הספר נדפס בפרנקפורט דמיין בשנת תע"ח (1718). 
 
 
                                                                                    שבת שלום
 

לרשומה בקטלוג הספרייה