אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > פה לאדם / פרשת שמות

פה לאדם / פרשת שמות

​השבת נקרא את פרשת שמות. בתוך כך, בהפטרה ישנם חילוקי מנהגים.

האשכנזים מפטירים בישעיהו פרק כז: "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל תְּנוּבָה". nילים אלו מזכירות לנו את הפסוק הראשון בפרשה "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". כפי שבמצרים הכה עם ישראל שורשים, כן לעתיד לבוא בגאולה הקרובה; עם ישראל יחזור וישתרש בארצו ויוציא פרחים ופירות טובים.

​הספרדים מפטירים בירמיהו פרק א: "וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ". כמו על משה רבנו, כך גם על הנביא ירמיהו הוטלה השליחות הנבואית. שניהם ניסו לסרב ובסופו של דבר נאלצו לקבל על עצמם את השליחות.

 

התימנים מפטירים בספר יחזקאל פרק טז: "בֶּן-אָדָם הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ". בפרק זה שוטח הנביא את תלונות ה' על עם ישראל. הקדוש ברוך הוא מצא תינוקת מושלכת בשדה, וטיפל בה במסירות עד שגדלה ויפתה. הוא נשא אותה לאישה והיא בגדה בו.
 
בליל הסדר אנו קוראים חלק מהפסוקים המוזכרים בהפטרה, לדוגמה: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי:   רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (שם, ו-ז). הפטרה זו נחשבת בעייתית בעיני האשכנזים, וזאת בשל הפסיקה: "ר' אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלים" (מגילה כה, א). אמנם חכמים חולקים על רבי אליעזר ופוסקים שמפטירים 'בהודע את ירושלים'. אך האשכנזים חוששים ונמנעים מלקרוא הפטרה זו.
 
הזכרנו את מנהגם של הספרדים להפטיר בפרק א של ירמיהו – פרק ההקדשה. במה מוקדש הנביא? תפקידו של הנביא הוא לנבא – לדבר, מלשון ניב שפתיים. לכן הפה הוא 'כלי העבודה' של הנביא. ואכן, אצל שלושת הנביאים – ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל – יש התייחסות מיוחדת לפה.
 
ישעיהו רואה את ה' ונבהל: "וָאֹמַר אוֹי-לִי כִי-נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא-שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם-טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יֹשֵׁב כִּי אֶת-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי  "(ישעיהו ו, ה). וכתגובה: "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקָחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:  וַיַּגַּע עַל-פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל-שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר". הגחלת – הרצפה שנלקחה מעל המזבח ונגעה בפי ישעיהו, מטהרת אותו ומכשירה אותו לייעודו.
 
ירמיהו מנסה להתחמק בטענה "הנה לא ידעתי דבר כי נער אנוכי". תשובת ה': "וַיִּשְׁלַח ה' אֶת-יָדוֹ וַיַּגַּע עַל-פִּי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ". הנגיעה של יד ה' מכניסה את דבר ה' בפי הנביא.
 
יחזקאל רואה את מראה המרכבה, אחריה הוא נשלח. בפניו מציגים מגילה, ונאמר לו: "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם אֵת אֲשֶׁר-תִּמְצָא אֱכוֹל אֱכוֹל אֶת-הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל.  וָאֶפְתַּח אֶת-פִּי וַיַּאֲכִלֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת.   וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק" (יחזקאל ג, א-ג). הנביא אוכל את המגילה וחש בפיו את מתיקותה, ובכך מתחיל את שליחותו.
 
מה באשר למשה רבנו? כיצד הוא מקבל את שליחותו? גם משה מנסה להתחמק וטוען:  "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי " (שמות ד, י). ותשובת ה': "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה':  וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר". אני ה' יוצר הפה לאדם אהיה עם פיך.
 
הרב משה חלואה, היה פייטן ומשורר בעיר מקאנס שבמרוקו. בחודש תשרי תקפ"ו (1825) כשהיה בדרכו לביתו, התקיפו אותו שודדים, שללו את רכושו ורצחו אותו נפש. בנו אהרן היה אז תינוק כבן שלוש. כאשר בגר החליט להדפיס את הפיוטים של אביו, אסף את העתקות השירים שהיו בידי ידידי אביו בכדי להביאם לבית הדפוס. בעצת דוֹד אביו הרב אברהם חלואה, רב קהילת הספרדים בלונדון, צרף לפיוטים הגדה של פסח, הפטרות של פסח, פרקי אבות וכן את הספרים משלי, איוב ודניאל, אותם נהוג ללמד בשבתות הקיץ. הספר נדפס בקניגסברג בשנת תרי"ג (1853). הבן אהרן עלה לארץ ונפטר בירושלים בראש חודש כסלו תרי"ט (1858).
 
לפניכם הסריקה של הספר כפי שמופיע במאגר של היברו בוקס.
                                                                               
                                                                                     שבת שלום