אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > מנחת קנאות / פרשת נשא

מנחת קנאות / פרשת נשא

השבת, אחרי חג מתן תורה, נקרא את הפרשה הארוכה ביותר בתורה, פרשת נשא, הכוללת 176 פסוקים. גם בפרק הארוך ביותר בתנ"ך, פרק קיט בתהלים, יש 176 פסוקים (22X8); לכל אות מאותיות האלף בית יש 8 פסוקים. המסכת הארוכה בש"ס היא מסכת בבא בתרא וגם בה 176 דפים.
​פרשת נשא מהווה המשך לפרשת במדבר. בתחילתה מדובר על תפקידי משפחות הלויים גרשון ומררי באהל מועד ופקודי הלויים העובדים במשכן.  בהמשך, עוסקת הפרשה בחריגים: טמאים המשולחים מחוץ למחנה ישראל; תשובת הגנב המועל והלכות אישה סוטה המועלת בבעלה. כנגד האישה הסוטה שחטאה כתוצאה משתייה מופרזת של יין, באה פרשת הנזיר, המספרת על הנזיר שנדר להתרחק מן היין. בסיום הפרשה מסופר על קרבנות הנשיאים שהקריבו בחנוכת המזבח.
 
נעסוק הפעם בפרשת האישה הסוטה, כלומר האישה שבעלה חושד בה בבגידה. הבעל המקנא מביע תרעומת על התנהגותה המתירנית. כפי שנאמר: "ועָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה, יד).
 
הבעל מבקש לברר האם יש יסוד לחשדו. על כן הוא מביא את אשתו למשכן / למקדש. הכהן מקריב את המנחה ומשקה את האישה במים המרים המאררים. אם האישה חטאה, היא תפגע כתוצאה משתיית המים המרים. אם היא טהורה, לא יקרה לה דבר.
 
המנחה נקראת 'מנחת קנאות': "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ אֶל-הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא-יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא-יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי-מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן" (שם טו). רש"י מסביר מדוע המנחה באה משעורה ולא מחטה: "ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה".
 
רבי מאיר אריק / ארק (תרט"ו-תרפ"ו; 1925-1855), כיהן כרב ביאזלוביץ מתרמ"ח, כרב בבוטשאטש מתרע"ב עד תרע"ד, וכרב בטארנע מתרפ"ב בערך עד פטירתו. חיבר את הספרים 'טל תורה' על מסכתות הש"ס, 'מנחת פתים' על שולחן ערוך ואת הספר מנחת קנאות על מסכת סוטה.‬  לפניכם צילום השער שנדפס בלמברג תרנ"ד 1894.
 
                                                                            שבת שלום