אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > למען ציון לא אחשה / פרשת ניצבים

למען ציון לא אחשה / פרשת ניצבים

​פרשת השבוע, פרשת ניצבים, באה אחרי הברכות והקללות של פרשת כי תבוא. מטרתה לנחם ולעודד את עם ישראל, שגם אחרי כל המכות, הצרות והיסורים, הגאולה בוא תבוא.
​"וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ ... וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ  וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיך"
(דברים ל, א-ה).
 
בשבת זו נקרא את הפטרת שוש אשיש בה' (ישעיה סב) שהיא ההפטרה השביעית והאחרונה משבע הפטרות הנחמה הנקראות אחרי תשעה באב. גם בהפטרה זו, חוזר רעיון הגאולה בצורות שונות: 
"לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה, וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ, וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה:  כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ, וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה, יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ; וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל-כַּלָּה, יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ .עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד, לֹא יֶחֱשׁוּ"
(ישעיהו סב, ד-ה).
 
לפני כן מבטיח הנביא:
"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר". 
 
הרב יהודה ליב (פישמן) מימון (תרל"ה-תשכ"ב; 1962-1875) היה מראשי תנועת המזרחי, ציוני נלהב מגיל הנעורים ועד זקנה. זכה לחתום על מגילת העצמאות ולכהן כשר הדתות הראשון במדינת ישראל. אחרי פרישתו מן החיים הפוליטיים, העלה את זכרונותיו על הכתב. את חוויותיו מביקוריו אצל גדולי ישראל, על מנת לשכנעם לתמוך בתנועה הציונית, רשם בספר שקרא לו על שם הפסוק למען ציון לא אחשה.
 
נחתום בפסוק מההפטרה:
"כִּי יוֹם נָקָם, בְּלִבִּי; וּשְׁנַת גְּאוּלַי, בָּאָה"
(ישעיה סג, ד).
                                                                      שבת שלום  ושנה טובה