אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > תורת הנזיר / פרשת נשא

תורת הנזיר / פרשת נשא

פרשת השבוע, פרשת נשא, עוסקת גם בהלכות הנזיר:
"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר"
(במדבר ו, ב).
​פרשת נזיר נחשבת כפלא; אדם שמדיר עצמו מתענוגות העולם. הנזיר מצווה להמנע משתיית יין ושכר ככהן. אסור לו להיטמא למת ככהן. סמלו של הנזיר הוא שערו הפרוע, וזאת בניגוד לכהנים המצווים:
"וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם"
(יחזקאל מד, כ).

 

אולם עטרת השער של הנזיר משווה אותו לכהן הגדול, עליו נאמר:

"וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו"
(ויקרא כא, יב)

 

ועל הנזיר נאמר:
"לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ"

(במדבר ו, ז).

 

נושא הנזירות זכה למסכת בסדר נשים במשנה ובתלמודים. גם הרמב"ם קבע את הלכות נזיר בספר הפלאה שבמשנה תורה. אך בניגוד למסכתות אחרות מסדר נשים שעסקו בהן בישיבות בהעמקה רבה, מעטים עסקו בענייני נזיר, כיון שאינם מעשיים כיום. אחד היוצאים מן הכלל הוא הרב יצחק הוטנר (תרס"ו-תשמ"א; 1980-1906). הרב יצחק הוטנר נולד בוורשה למשפחה מיוחסת. בגיל צעיר הגיע ללמוד בישיבת סלובודקה שבליטא. כשעלתה ישיבת סלובודקה  לחברון בשנת תרפ"ה (1925), עלה אתם ה'עילוי' הצעיר. ה'סבא מסלובודקה', הרב נפתלי צבי פינקל, המריץ את תלמידו הצעיר לעלות לירושלים ולהתבשם מאישיותו ותורתו של הרב קוק. גם קרבה משפחתית הייתה ביניהם: בת דודתו של הרב יצחק הוטנר הייתה רעייתו של הרב צבי יהודה קוק. הרב קוק קירב אליו את הצעיר המוכשר והשפיע עליו רבות. בחורף תרפ"ט (1929) החליט לחזור לבית הוריו בוורשה. 

  

בשנת תרצ"ב החליט לעסוק במסכת נזיר וכתב את חידושיו בספר 'תורת הנזיר'. הרב הוטנר קיבל הסכמות לספרו מהרב חיים עוזר גרודיזנסקי, רבהּ של ווילנה ומהרב אברהם דובר כהנא שפירא, רבהּ של קובנה. הרב הוטנר פנה לרב קוק בבקשה להסכמה. הרב קוק נענה וכתב לו הסכמה לספרו. הספר נדפס בקובנה תרצ"ב (1932).  

 

בחלוף השנים הגיע הרב הוטנר הגיע לארצות-הברית, שם פתח את ישיבתו ישיבת רבי חיים ברלין. בשנת תשכ"ה (1965) הדפיס מחדש את ספרו 'תורת הנזיר' בדפוס צילום. בדפוס החדש הכניס מספר שינויים. בשער השמיט את תוארו משכבר, תלמיד מתיבתא רבתא כנסת ישראל סלובודקה וחברון. בנוסף, השמיט את ההקדשה להוריו שנספו בשואה. במהדורה השנייה השמיט גם את דף ההסכמות.

  

מעריציו טוענים שכראש ישיבה מפורסם לא היה מעוניין בהדפסת ההסכמות שניתנו לבחור הישיבה הצעיר. אחרים יאמרו שלא רצה להדפיס את הסכמתו של הרב קוק, שאת יחסיו הקרובים בעבר רצה להסתיר, ולכן לא הדפיס אף את ההסכמות האחרות. למתעניינים, מומלץ לקרוא בספרו של הרב משה צבי נריה בשדה הראי"ה, כפר הרואה תשמ"ז, ע' 338-419 על מערכת היחסים בין הרב קוק והרב יצחק הוטנר. 
 
                                                                שבת שלום 
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery