אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > הר המוריה / פרשת וירא

הר המוריה / פרשת וירא

פרשת השבוע, פרשת וירא, חותמת את ניסיונותיו של אברהם אבינו עם עקידת יצחק. הקדוש ברוך הוא לא נתן נקודת ציון מדויקת לאברהם, כפי שנאמר: "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶך -לְךָ, אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.   וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.  בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. (בראשית כב, ב-ד).
​אברהם הולך אל 'ארץ המוריה', ורק ביום השלישי הוא מזהה את המקום. וכיצד? על כך עונים חז"ל:
"וירא את המקום מרחוק, מה ראה? ראה  ענן קשור בהר, אמר דומה, שאותו מקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם.  אמר ליצחק: בני, רואה את מה שאני רואה? אמר לו הין [כן], אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו לאו, אמר הואיל וחמור אינו רואה ואתם אין אתם רואים שבו לכם פה עם החמור"
(בראשית רבה פרשה נו).
 
לפי המסורת הוקם בית המקדש והמזבח במקום העקידה. הדבר מפורש בספר דברי הימים:
"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ, אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי"
(דברי הימים ב, ג,א) 
 
הרמב"ם סיכם מסורת זאת בהלכות בית הבחירה:
"המזבח, מקומו מכוון ביותר; ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר "וזה מזבח לעולה, לישראל" (דברי הימים א כב,א).  ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר "ולך לך, אל ארץ המוריה" (בראשית כב,ב) ונאמר "ויבן שלמה את הבית, בהר המוריה" (ראה מלכים א ו,יד; דברי הימים ב ג,א).   ומסורת ביד הכול, שהמקום שבנה בו דויד ושלמה המזבח בגורן ארוונה, הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נוח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.  ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא"
(הלכות בית הבחירה. פרק ב, הלכה א-ב).
 
הרב מאיר יונה ברנצקי (תקע"ז-תרנ"א; 1891-1817) כיהן כרב בעיר הולדתו סוחובוליה שליד ביאליסטוק ובעוד עיירות וערים ברוסיה הלבנה. הוא הקדיש את עמלו לנושאים שנחשבו ל'בנים חורגים' ושבהם עסקו מעט מאוד, כמו: התלמוד הירושלמי, ספר העטור, הלכות גדולות. ספרו הר המוריה הוא פירוש לספרי עבודה וקרבנות שב'משנה תורה' לרמב"ם'. נדפס בורשה תרמ"ט-תר"ן (1890-1889). ספר זה נחשב עד היום כפרוש הרחב ביותר על ספרים אלו.
       
                                                                                       שבת שלום
 

לרשומה בקטלוג הספרייה