ההפטרה מתארת את סעודת ראש חודש שנערכה בביתו של שאול המלך. בסעודה זו מביע שאול את תמיהתו בפני יהונתן בנו, על היעדרותו של דוד. יהונתן מנסה לתרץ שדוד ביקש לצאת לבית לחם כדי להשתתף שם בזבח המשפחתי. שאול מתפרץ ובכך נחשפת עוינותו הרבה לדוד. בסיום ההפטרה מתוארת הפרידה הנרגשת של דוד ויהונתן וההבטחה לשמירת הברית ביניהם.
הרב משה חיים רימיני מרבני פירנצה במאה ה-18 חיבר ספר בשם מחר חדש, העוסק בסוגיות של קידוש החודש במסכת ראש השנה. אחת הסוגיות המעניינות שהרב רימיני עסק בהם, היא שאלת קו התאריך: מתי מתחילה השבת בעולם? האם בירושלים? ואם מזרחה לה? היכן? האם בסין? או ביפן?
שאלה זו הפכה אקטואלית לפני כשבעים שנה, בתקופת השואה, כשתלמידי ישיבת מיר ברחו מליטא והגיעו ליפן. הם התלבטו האם לשבות בשבת כשאר בני המקום, או שמא ביום ראשון. בשל הספק, לא עשו מלאכה יומיים. אך השאלה התעוררה במלוא חריפותה ביום כפור כיון שקשה ביותר לצום יומיים. תלמידי הישיבה שיגרו מכתבים לגדולי ישראל בארץ ישראל. גם בארץ התנהלו ויכוחים ערים בשאלה זו. לאחרונה כתב על פרשה זו ד"ר בנימין בראון בספרו על החזון איש, ירושלים תשע"א 2011.
המחנך הרב יהושע בכרך, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ז, כתב סדרת ספרים בפרשנות המקרא. רובם יוחדו לספר שמואל. בהם הספר מחר חודש, על ההפטרה שנקרא בשבת הקרובה.
שבת שלום וחודש טוב
