אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > לבושי בד / פרשות אחרי מות וקדושים

לבושי בד / פרשות אחרי מות וקדושים

השבת נקרא את פרשות אחרי מות וקדושים. פרשת אחרי מות עוסקת ברובה בסדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכפורים. בדרך כלל, מצווה הכהן הגדול ללבוש שמונה בגדים, הכוללים: מכנסיים, כתונת, אבנט ומצנפת העשויים מבד פשתן ומשותפים לכלל הכהנים. לכהן הגדול מוסיפים מעיל תכלת, חושן, אפוד וציץ, בהם נוספו קישוטי זהב; לכן הם נקראים בגדי זהב.
​ביום הכפורים מחליף הכהן הגדול את מערכות בגדיו מספר פעמים. הקרבת קרבנות התמיד והמוספים נעשית בבגדי זהב. אבל העבודות שקשורות ליום הכפורים כהכנסת הקטורת לקודש הקדשים, שחיטת הפר והשעיר של יום הכפורים נעשים כשהכהן הגדול לובש בגדי לבן. כפי שנאמר בתורה:
"כְּתֹנֶת-בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי-בַד יִהְיוּ עַל-בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם"
(ויקרא טז, ד).
 
מהי הסיבה ללבישת בגדי הלבן ביום הכפורים?
 
רש"י מפרש: מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ. לפי רש"י, לא רצוי להזכיר ביום הכפורים את חטא העגל שנעשה מזהב ולכן לא נכנס הכהן הגדול לקדש הקדשים בבגדי זהב.
 
לעומתו אומר הרמב"ן:  וסודם כמו האיש לבוש הבדים (יחזקאל ט ג, דניאל י ה), ולכך הודיעו כי בגדי קודש הם. בנבואת יחזקאל ובמחזה של דניאל הם ראו דמות לבושת בדים, לפי רוב המפרשים מדובר על מלאכים. כך מביא הרמב"ן ממדרש רבה (כא יא) כשירות של מעלן כך שירות של מטן. מה שירות של מעלן איש אחד בתוכם לבוש בדים, כך שירות של מטן, כתנת בד קודש. לפי הרמב"ן, מתעלה הכהן הגדול למדרגה של מלאכים, ולכן הוא מתלבש בבגדי בד כמלאך.
 
בספרות המנהגים הורחבה המסגרת של לבישת בגדים לבנים ביום הכפורים, לכלל הציבור. כך, בדברי הרמ"א: "יש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כפור, דוגמת מלאכי השרת. וכן נוהגין ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי" (אורח חיים סימן תרי).
 
המקור להשוואה בין ישראל למלאכים נמצא בפרקי רבי אליעזר:  "ראה סמאל שלא נמצא בהם חטא ביום הכפורים אמר לפניו: רבונו של עולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת בשמים. מה מלאכי השרת אין להם קפיצין כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים מה מלאכי ישראל אין להם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים. מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. מה מלאכי השרת שלום מתווך ביניהם כך ישראל שלום מתווך ביניהם ביום הכפורים" (פרק מו).
 
הרב ידידיה טיאה וייל (תפ"ב-תקס"ו; 1805-1721), בנו של הרב נתנאל וייל (תמ"ז-תקכ"ט; 1769-1687). כיהן כממלא מקום אביו ברבנות קהילת קרלסרוה. בחייו פרסם רק הגדה של פסח עם פירוש 'המרבה לספר'. בשנים האחרונות נדפסו ספרים שונים מכתביו. בשנת תשמ"ח (1988) הדפיס הרב ראובן מרצבך את ספרו לבושי בדים ובהם דרשותיו של הרב וייל שנאמרו בקהילתו בליל יום הכפורים. לפניכם צילום השער.
                                                           
                                                                   שבת שלום