רבי מנחם עזריה מפאנו (ש'ח – ש"ף; 1620-1548), היה מגדולי המקובלים באיטליה. במאמר 'אם כל חי' שבספרו 'עשרה מאמרות',  הוא מפרש את פרשת הולדת יצחק הפותחת במלים: וה' פקד את שרה. בסימן ג הוא כותב: "פקד, הפועל הזה משמעו השגחה, ומנין, וציווי, ומנוי, וחסרון. הראשון שאמרנו מענין ההשגחה הוא כמו 'פקוד פקדתי אתכם' (שמות ג, טז) והמנין כמו 'לפקודיהם' והציווי כמו 'פקודי ה' ישרים' (תהלים יט, ט). והמנוי כמו 'ויפקד המלך פקידים' (אסתר ב, ג) וממנו 'הפקדון אשר הפקד אתו' (ויקרא ה, כג). והחסרון כמו 'ויפקד מקום דוד' (שמואל א כ, כה) ...".

 

במפקד הכללי של עם ישראל לא השתתף שבט לוי, כפי שנאמר: "אַךְ אֶת-מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת-רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר א, מט). רש"י מנמק זאת: "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו".

 

למעשה, קיים שוני בין המפקד של בני ישראל, שהיה מגיל 20 שנה ומעלה, לבין מפקד הלויים שהיה מגיל חודש ומעלה. 

 

הרב מרדכי (מרכוס) הלוי הורוביץ (תר"ד-תר"ע; 1910-1844) נולד בהונגריה. למד אצל הרב ירמיהו לב באויהלי ואצל הרב חיים צבי מנהיימר בורבוי. רבו המובהק היה הרב עזריאל הילדסהיימר שכיהן כרב באייזנשטט. כאשר הרב הילדסהיימר עבר לברלין, הצטרף אליו תלמידו מרדכי. בברלין למד באוניברסיטה פילוסופיה ושפות שמיות. בשנת 1871 הוכתר כדוקטור מטעם אוניברסיטת טיבינגן. כיהן כרב בקהילות שונות בגרמניה, בשנת 1878 הוזמן לכהן כרב של הקהילה הדתית הכללית בפרנקפורט. בו בזמן התקיימה בפרנקפורט קהילה אורטודוקסית 'עדת ישראל' שפרשה מהקהילה הכללית, ושבראשה עמד הרב שמשון רפאל הירש (תקס"ח-תרמ"ט; 1888-1808).  הרב הורוביץ כיהן 33 שנים כרב בפרנקפורט ובצד עיסוקיו החינוכיים והרבניים, חקר את תולדותיה. ספרו 'רבני פרנקפורט' משמש עד היום אבן יסוד בהכרת קהילת פרנקפורט.

 

לפניכם צילומי השערים של ספריו 'מטה לוי' חלק א ו ב ו'רבני פרנקפורט'.

 

                                                                                       שבת שלום