​הרמב"ם כותב בסיום הלכות מילה שבספר אהבה: 

"בוא וראה כמה חמורה מילה, שלא נתלה למשה רבנו עליה אפילו שעה אחת, אף על פי שהיו בדרך. וכל מצוות התורה נכרתו עליהן שלוש בריתות בלבד, שנאמר "אלה דברי הברית אשר ציווה ה' את משה, לכרות את בני ישראל בארץ מואב: מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (דברים כח,סט); ושם הוא אומר "אתם ניצבים היום... לעוברך, בברית ה' אלוהיך" (דברים כט,ט-יא).  הרי שלוש בריתות. ועל המילה, נכרתו שלוש עשרה בריתות עם אברהם אבינו: "ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,ב), "אני, הנה בריתי איתך" (בראשית יז,ד), "והקימותי את בריתי ביני ובינך" (בראשית יז,ז), "לברית עולם" (שם), "את בריתי תשמור" (בראשית יז,ט), "זאת בריתי" (בראשית יז,י), "והיה לאות ברית" (בראשית יז,יא), "והייתה בריתי" (בראשית יז,יג), "לברית עולם" (שם), "את בריתי, הפר" (בראשית יז,יד), "והקימותי את בריתי איתו" (בראשית יז,יט), "לברית עולם" (שם), "ואת בריתי, אקים את יצחק" (בראשית יז,כא)"

 

(הלכות מילה פרק ג הלכה ט).

הרב אברהם בן הרב אביעזרי זליג אוירבך (תקכ"ג-תר"ו; 1846-1783). נולד בפולסוויילר (Bouxwiller) שבצפון אלזס. אזור זה ידע תהפוכות מדיניות רבות ועבר מיד ליד בין צרפת וגרמניה. יהודֵי האזור התגוררו בכפרים קטנים ושוחחו ביניהם בניב יהודי אלזסי מיוחד. לאחר פטירת הוריו גודל הילד אברהם אצל סבו הרב צבי בנימין אוירבך שהיה אב"ד בעיר וורמייזא  (ווֹרְמְס/Worms). למד גם אצל דודו  הרב יוסף דוד זינצהיים (1812-1745), ונשא לאישה את בתו הרבנית גיטלה. בתקופת המהפכה הצרפתית שהה הרב אברהם אוירבך בשטרסבורג

.

בשנת תקנ"ד (1794), בזמן שלטון הטרור של רובספייר, נאסרה כל פעילות דתית. הרב אברהם המשיך למול את ילדי ישראל. הרב נתפס ונגזר משפטו למוות. למזלו, רובספייר הומת והאסירים שנידונו למוות שוחררו. לאחר מכן כיהן הרב אוירבך כרב בקהילות שונות ובשנותיו האחרונות בקהילת בון. בנו, הרב צבי בנימין אוירבך (תקס"ח-תרל"ב; 1872-1808), חיבר ספר בשם ברית אברהם על סדר המילה מעבר לשער הדפיס את הקדשה לזכרו של אביו שמסר נפשו על מצות המילה.

 

 

                                                                                שבת שלום