אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > מתנות כהונה / פרשת קרח

מתנות כהונה / פרשת קרח

פרשת השבוע, פרשת קרח, עוסקת באחד המשברים החמורים שאירעו בתקופת המדבר. קרח ועדתו ערערו על הלגיטימיות של שליחותו של משה. כפי שאמר משה:
 
"וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי-לֹא מִלִּבִּי: אִם-כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל-הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה'  שְׁלָחָנִי: וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה' ."
(במדבר טז, כח-ל).  
​אכן, העונש הכבד של בליעת דתן ואבירם עם נשיהם, בניהם וטפם הותיר רושם רב:
 
"וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ: וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל: וְכָל-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ."
(שם, לב-לד).
 
רש"י מעיר: "בא וראה כמה קשה המחלוקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות, וב"ד של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים".
 
אחד הנושאים החשובים שעלו מהמחלוקת הייתה כהונתו של אהרן. האם אהרן זכה בכהונה רק בגלל קרבתו למשה, או שהוא נבחר על פי ה'? האם הוא הוא ראוי לה בזכות סגולותיו ומידותיו התרומיות?
 
בסוף הפרשה הקב"ה מדבר עם אהרן, מציג בפניו את חובותיו ומפרט את זכויותיו ככהן: "וַיְדַבֵּר ה'  אֶל-אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק-עוֹלָם" (במדבר יח, ח)
 
מסביר רש"י: "משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין. בא אחד וערער על השדה. אמר לו המלך: כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך?, הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין. אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה, בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם, ולכך נסמכה פרשה זו לכאן".
 
דווקא הערעור על מעמדו של אהרן, גרם לחיזוקו וניתנה פרשה מיוחדת לביסוס  הכהונה של אהרן לדורות. 
 
רבי יששכר בר בן נפתלי כ"ץ נולד בקרקוב בשנת ר"ץ (1530) לערך. בספרו 'מראה כהן', ליקוט של מאמרים קצרים מספר הזוהר, הוא מזכיר את הרמ"א: "נתבאר לי ליתן הדס בתוך הבשמים שמריחים בה במוצאי שבת, וכן ראיתי נוהג מורי הגאון מהר"ר משה איסרליש". רבי יששכר בר התיישב בשברשין (דרומית ללובלין). פירושו 'מתנות כהונה' על מדרש רבה נחשב כפירוש הבסיסי על המדרש, בדומה לפירוש רש"י על התלמוד. הספר נדפס לראשונה בקרקוב בשנת שמ"ח (1588).
 
רבי דוד קונפורטי, בספרו 'קורא הדורות', מספר שקברו של רבי יששכר בר נמצא בחברון על יד מצבתו של רבי אליהו די וידאש, מחבר הספר 'ראשית חכמה'. לעומתו טוען יעקב רייפמן, יליד שברשין, שמצא את מצבתו של רבי יששכר בר בעירו והעתיק את נוסחה בקונטרס 'אהל יששכר':
 
יזכר שם האיש מוהר"ר ישכר כהן,
שהרבה לבאר התורה כהנה וכהנה,
שפתי כהן שמרו לדעת מה יעשה בהן,
כאלה מזהיר לזהר בספר 'מראה כהן',
רב פעלו בפירוש הרבות 'מתנות כהונה'.
 
ד"ר יהודה ברנדס, בחיבורו "כתב-יד הירושלמי של בעל מתנות כהונה", מביא את שתי הדעות, אך לא מכריע ביניהן.
 
לפניכם צילומי השערים של: מדרש רבה עם פירוש מתנות כהונה, דפוס פרנקפורט, דאודר תס"ה (1705); אהל יששכר, פרמישלה, 1887; ועבודתו של יהודה ברנדס, ירושלים, תשמ"ח (1988).    
 
                                                                         שבת שלום
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • מדרש רבה עם פירוש מתנות כהונה, דפוס פרנקפורט דאודר תס"ה (1705)
  • אהל יששכר, פרמישלה 1887
  • עבודתו של יהודה ברנדס, ירושלים, תשמ"ח (1988)