​גם בהפטרה, מדמה הנביא ישעיהו את מערכת היחסים בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא למערכת היחסים שבין בעל לאישה, היודעת עליות ומורדות, אכזבות ותקוות:

 

"כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל-הָאָרֶץ יִקָּרֵא. כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ, קְרָאָךְ ה' ; וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס, אָמַר אֱלֹהָיִך.  בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵך"

(ישעיהו נד, ה-ז).

 

המצווה השנייה בפרשה עוסקת במערכת יחסים מתוחה, בה לאיש אחד שתי נשים – אחת אהובה ואחת שנואה. אסור להעדיף את בן האהובה על בני הבכור בן השנואה. כפי שנאמר בתורה:

 

"כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים, הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה; וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר, לַשְּׂנִיאָה. וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו, אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה, לוֹ  לֹא יוּכַל, לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה, עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה, הַבְּכֹר . כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ:  כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה"

(דברים כא, טו-יז)

 

רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ-תקכ"ד; 1764-1690)' מגדולי חכמי ישראל, חיבר ספרים חשובים הנחשבים עד היום כנכסי צאן ברזל בין תלמידי החכמים. בהקדמה לספרו כרתי ופלתי על שולחן ערוך יורה דעה, פרס את  יבולו הספרותי. בין השאר, כתב על ספרו בני אהובה:

 

"ועל אבן העזר חברתי חבור נפלא, יעלו הרים ירדו בקעות, קראתיו 'בני אהובה', כי קדושת הזיווג מעורר אהבה בין ישראל למקום, 'כה אמר ה' איזה ספר כריתות אמכם' (ישעיה נ, א) וגם שמי בקרבו בנ"י ראשי תיבות י'הונתן ב'ן נ'תן".

 

למרות שרבי יהונתן תכנן לסדר את ספרו בסדר השולחן ערוך אבן העזר, העדיף נכדו שסידר את הספר לדפוס לערוך אותו על פי הרמב"ם ספר נשים. הספר יצא בעיר פראג בשנת תקע"ט (1819). בעיר זו כיהן רבי יהונתן בצעירותו כרב וראש ישיבה, ובה נתפרסם שמו בעולם היהודי.    

 

                                                                            שבת שלום