אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > השקפה לברכה / פרשת כי תבוא

השקפה לברכה / פרשת כי תבוא

​בפרשת השבוע, פרשת כי תבוא. התורה מצווה על וידוי מעשרות. אדם מישראל מצווה להפריש תרומה לכהן (כ-2%) מהתוצרת. מעשר ראשון ללוי ומעשר נוסף הנקרא מעשר שני. מעשר זה מובא על ידי החקלאי לירושלים ושם אוכלים את פירות המעשר בטהרה יחד עם משפחתו וחבריו. מצווה להזמין לסעודה זו את הלויים והעניים ולשמחם.
​בשנה השלישית ניתן המעשר השני כולו לעניים, ונקרא מעשר עני. בחג הפסח של השנה הרביעית צריך בעל השדה לוודא שאכן חילק את התרומות והמעשרות כראוי. אז הוא אומר את פרשת וידוי המעשרות. בוידוי מצהיר האיכר שנהג כהלכה ומבקש את ברכת ה' לעתיד. ובלשון התורה:
"כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ. וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, כְּכָל מִצְוָתְךָ, אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ, וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא-אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ, לְמֵת; שָׁמַעְתִּי, בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"
(דברים  כו, יב-טו).
 
הביטוי 'השקיפה ממעון קדשך' עורר אצל חז"ל תהיה. בלשונו של רש"י:"כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו טו), שגדול כח מתנות עניים שהופך מידת רוגז לרחמים" (בראשית יח, טז). רש"י אומר את דבריו על השקפת המלאכים על סדום. בפרשתנו המתפלל מבקש שה' ישקיף ויברך.
 
בדורות האחרונים נשאלה השאלה האם יש מקום לחדש את אמירת וידוי המעשרות. שהרי אין מקדש ואין בכורים וגם שאר המצוות התלויות בארץ תוקפם הוא רק מדרבנן. הרב אליהו דוד רבינוביץ (האדר"ת, ו' בסיוון ה'תר"ב 1842 או ה'תר"ג 1843‏ - ג' באדר א' ה'תרס"ה 1905) פסק שגם בימינו ראוי להזכיר פסוקים אלו. בעקבותיו הלך הרב יוסף צבי הלוי,  (אלול תרל"ד, 1874 - י"ד באדר תש"ך, 1960), שכיהן שנים רבות כאב"ד ביפו ותל אביב. הרב הלוי כתב ספרים רבים על מצוות התלויות בארץ וביניהם הספר השקפה לברכה. בשער הספר הוא כותב: "מיוסד לבאר את כל פרטי הדינים מדיני מצות ביעור ווידוי המעשר, שנצטוינו לקיים אפילו בזמן הזה".
 
                                                                                     שבת שלום
 

השקפה לברכה