אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > בארה של מרים / פרשת חוקת

בארה של מרים / פרשת חוקת

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, מספרת התורה על פטירתה של מרים הנביאה וההפסקה באספקת המים. כפי שנאמר: 
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.   וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן. וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ"
(במדבר כ, א-ג).

​הצמידות בין שני האירועים הביאה את חז"ל לדרשה שאספקת המים לעם ישראל במדבר הייתה בזכותה של מרים:

 "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן: משה ואהרן ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן. באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר, שנאמר: "ותמת שם מרים" וכתיב בתריה [אחרי כן] "ולא היה מים לעדה",  וחזרה בזכות שניהן".    

 

הבאר ליוותה את עם ישראל בנדודיהם במדבר. אך מה עלה בגורלה? בפסוק החותם את שירת הבאר נאמר:
"וּמִבָּמוֹת, הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב--רֹאשׁ, הַפִּסְגָּה; וְנִשְׁקָפָה, עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן"
(במדבר כ, כא).  

 

חז"ל דרשו:
"אמר רבי חייה בר אבא: כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים" (תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות סז א).  

 

המסורת ייחסה לבאר כוחות ריפוי מיוחדות:
"אמר ר' תנחומא: אפילו במים הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו. מעשה במוכה שחין אחד, שירד לטבול בטבריא, וארעת שעתא, וטפת לבירא דמרים, ואסחי, ואיתסי" [ארע שבשעה שירד נכנס לבארה של מרים ונרפא] (מדרש ויקרא רבה, כב). הבית יוסף בסוף סימן רצט מביא סיפור יפה:  "כתב הכל בו (סימן מא ב)  נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תכף ששמעו ברכו שמצינו באגדה (עיין ויקרא רבה פר' כב סי' ד במדבר רבה פר' יח סי' כב) שבארה של מרים בימה של טבריא. וכל מוצאי שבת מחזירין על כל בארות ועל כל מעינות. וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו המים וישתה, אפילו כל גופו מוכה שחין, מיד נרפא. ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים, ונתעכבה יותר מדאי. ונזדמנה לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים. כיון שבאה אצל בעלה, כעס עליה, ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה, ונשבר הכד ונפלו מטיפי המים על בשרו. ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין. ועל זה אמרו חכמים: (קידושין מ סוף עמוד א) רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו. ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת". 
 
בשנים האחרונות נכתבו ספרים שונים בשם 'באר מרים' או 'בארה של מרים' כדי להנציח דמויות נשים שנשאו את השם מרים. לפניכם מספר דוגמאות.
                                                
                                                                                שבת שלום 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • בעריכת בנה הרב אברהם אבא וינגורט. ירושלים : א"א וינגורט, תשנ"ז 1997. ‬ ‬
    לפריט בקטלוג הספרייה
    בארה של מרים : ספר הזכרון לאשה ... מרים לאה וינגורט
  • [עורכים - ישעיהו אונגר ..., נעמי ישרים ...]. ‬ ‫ נתיבות : מכללת חמדת הדרום, [תשס"א]. ‬
    לפריט בקטלוג הספרייה
    בארה של מרים : מרים אמיתי הי"ד
  • מאת הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי. ‬ רמת גן : ישיבת אוצר התלמוד, תשמ"ח-תשנ"ד. ‬
    לפריט בקטלוג הספרייה
    בארה של מרים : אספקלריא על התורה
  • מאת הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי. ‬ רמת גן : ישיבת אוצר התלמוד, תשמ"ח-תשנ"ד. ‬
    לפריט בקטלוג הספרייה
    בארה של מרים : אספקלריא על התורה
  • אשר חנני ... דוד יצחק בלאאמו"ר ... מרדכי לייב ... מן ... ‬ ‫כפר חסידים : [חמו"ל], תשמ"א-תשמ"ז. ‬
    לפריט בקטלוג הספרייה
    ספר באר מרים : חידושים, ביאורים והערות על הרמב"ם הלכות מלכים