אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > עבודת עבד / פרשות בהר ובחקותי

עבודת עבד / פרשות בהר ובחקותי

​השבת נקרא שתי פרשות: בהר ובחקותי. הקשר בין  הפרשות הוא בעיסוקן במצוות שמיטה ויובל. פרשת בהר פותחת במצוות אלו, ובפרשת בחקותי מאיימת התורה בעונש של  גלות על ביטולם.

​בהמשך פרשת בהר, מספרת התורה על הסתבכותו של אדם שלא שומר על מצוות השמיטה:

 

"אמר ר' יוסי ברבי חנינא בוא וראה כמה קשות אבקה של שביעית כיצד? אדם עושה מלאכה בפירות שביעית התחיל מוכר מטלטליו שנאמר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כה, יד) לא הרגיש התחיל מוכר שדי אחוזתו שנאמר "כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו" (ויקרא כה, כה) לא באת לידו עד שמכר את ביתו שנאמר "ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה" (ויקרא כה, כט) לא באת לידו עד שמכר את בתו שנאמר "ואיש כי ימכור את בתו לאמה" (שמות כא, ז)  לא באת לידו עד שלוה ברבית שנאמר "כי ימוך אחיך ומטה" (ויקרא כה, לה) ונאמר "אל תקח מאתו נשך ותרבית" (שם, לו) לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנאמר "כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך" (ויקרא כה, לט)  ולא לך אלא לגר שנאמר ונמכר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר "ונמכר לגר תושב" (ויקרא כה, מז) אלא לעובד עבודה זרה שנאמר "או לעקר משפחת גר" נעשה כומר לעבודה זרה" (קדושין, כ עמוד א). 
 
אולם התורה מצווה לעזור לכל אדם בכל מצב. קרובי המשפחה צריכים לנסות לגאול [לרכוש מחדש] את נחלת האדם שנאלץ למכור את אחוזתו, או את עצמו. גם מי שקונה עבד עברי, שמכר את עצמו בגלל קשייו הכלכליים, חייב לנהוג בו בהגינות:
"וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר-לָךְ לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד:   כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד-שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ:   וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל-אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב:  כִּי-עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד:   לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ". 

 

(ויקרא כה, לט-מג).
 
את הציווי לא תעבוד בו עבודת עבד מסביר רש"י: "עבודה של גנאי, שיהא ניכר בה כעבד, שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ ולא ינעול לו מנעליו".
 
הרב עזריאל זליג קרלנשטיין כיהן כרב  בקולנא (Kolno) וכמגיד בעיר לומזה (Lomza). בהקדמתו לספרו 'עבודת עבד' על מגילת רות הוא כותב: "מחברתי זאת ... היא תולדות עבודתי עבודת הקודש אשר העמסתי על שכמי, זה לי עשרים שנה להטיף תורת א-ל חי, מדי שבת בשבתו, לפני חבורת חברה תורה בעיר מגורי אז ק"ק קאלנא ... וגם אחרי כן פה עיר מגורי עתה ק"ק לאמזא". וממשיך הרב עזריאל זליג: "וקראתי שם מחברתי זאת 'עבודת עבד' יען עבד לעבדי ה' הייתי בכל הדברים האלה. גם מרומז בו בראשי תיבות שמי ושם אבי ע'זריאל ב'ן ד'ב ...".
 
גם הרב קוק, בעבודתו כרב, הרגיש את היותו עבד לציבור הרחב. על נייר המכתבים שלו הדפיס את הכותרת "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש". תואר זה מופיע בשער ספר 'שבת הארץ' על הלכות שביעית.
  
לפניכם צילומי השערים של 'עבודת עבד' ו'שבת הארץ'.
                                                                                     שבת שלום 
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • ירושלם : דפוס לעווי ושותפיו, תר"ע http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001320877
    שבת הארץ : הלכות שביעית / חבר ע"י אברהם יצחק הכהן קוק .
  • ווארשא : דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH002064148
    עבודת עבד : והוא ביאור על מגילת רות ... / עזריאל זעליג (קרעלנשטיין).