​בהפטרה, הנביא ירמיהו מנגיד בין הכופר, האיש שלא מאמין בה', לבין המאמין הבוטח בה'. הכופר הריהו כערער בערבה, עץ מיובש, סחוף רוחות. לעומתו, המאמין הוא כעץ ששורשיו יונקים ממים זכים: 

 

"כֹּה אָמַר ה', אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר, זְרֹעוֹ; וּמִן ה', יָסוּר לִבּוֹ. וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי-יָבוֹא טוֹב; וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'; וְהָיָה ה', מִבְטַחוֹ. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם, וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי-יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"

(ירמיהו יז, ה-ח).

 

השוואה דומה בין הצדיק לרשע עושה המשורר בספר תהלים:

 

"וְהָיָה--כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים: כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ"

 

רבי יוסף אלבו (ק"מ-רכ"ד; 1444-1380) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד. בתקופה בה התגברו רדיפות היהודים, הוכרח הרב אלבו להשתתף בויכוחים מול הנוצרים ולהסביר את עיקרי היהדות. את מסקנותיו גיבש בספרו ספר העיקרים. הרב גדליה בן שלמה ליפשיץ חיבר פירוש לספר בשם עץ שתול הכולל שורשים והוספות בשם ענפים. 

 

                                                            שבת שלום