אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > פתח תקוה / פרשת במדבר

פתח תקוה / פרשת במדבר

​פרשת השבוע, פרשת במדבר, עוסקת במפקד של בני ישראל כפי שנאמר: "שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדר א, ב). בהפטרה נקרא את נבואת הנביא הושע: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" (הושע ב, א).

​לאחר מכן ממשיך הנביא בדברי תוכחה קשים: הוא מדמה את ישראל לאשה זונה, הבוגדת בבעלה ומייחסת את המתנות שקבלה ממנו למאהביה. ה' מעניש את האישה בכך שהוא לוקח ממנה את כל מה שנתן לה. "וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי אֲשֶׁר נָתְנוּ-לִי מְאַהֲבָי וְשַׂמְתִּים לְיַעַר וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה" (שם יד). אבל, בסופו של דבר יבוא הפיוס. "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל-לִבָּהּ" (שם טז). כפי שביציאת מצרים עם ישראל היה במדבר ושם למד להכיר את ה', לפני הכניסה לארץ ישראל, כך לעתיד לבוא אחרי תקופת המתנה והכשרה עם ישראל יחזור לארץ ישראל. "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ-מִצְרָיִם". 

 
מהו עמק עכור שיהפך לפתח תקוה? בספר יהושע מסופר על המעל של עכן שמעל בחרם שהכריז יהושע על שלל יריחו: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים:   וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיָּשָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ז, כה-כו). מביר הרד"ק בפירושו להושע: "לפי שבתחילת בואם לארץ בימי יהושע קרה להם העון הזה והוא דבר עכן, הבטיחם שלא יפחדו בהכנסם לארץ ושלא יקרם שום עון, כי כולם יהיו מצורפים וטהורים כי במדבר העמים יצרפו, ואותו עמק עכור לא יקרא עוד כן כי שמו הוא לגנאי, אלא יקרא לו שם לשבח והוא פתח תקוה". 
 
לפני כ-140 שנה, תושבי ירושלים יצאו ביוזמה להקמת יישוב חקלאי בארץ ישראל וביקשו להקים התיישבות חקלאית באזור יריחו, במקום שנקרא "עמק עָכוֹר". השם שבחרו - "פתח תקווה" - היה קשור לאותו עמק עָכוֹר שאותו בחרו, ואשר עליו נאמר: "ונתתי לה את כְּרָמֶיהָ… ואת עמק עָכוֹר לפתח תקוה" (הושע פרק ב, יז ). השלטון הטורקי לא אישר את רכישת הקרקע בעמק עכור, אך המייסדים החליטו לא לוותר – אלא לשנות מקום. הם רכשו אדמות שהוצעו למכירה במולבס (הכפר הערבי אוּם-לַבֶּס), ליד מקורות הירקון, ונתנו למקום החדש את השם המקורי - "פתח תקווה". תקוותם של המייסדים הייתה, שמושבה ראשונה זו תהיה פתח והתחלה למושבות חקלאיות נוספות בארץ ישראל. וכך, ביום ראשון ז' בחשוון תרל"ט (1878) החלו המתיישבים הראשונים בעבודה, ובטקס חגיגי חרשו את התלם הראשון באדמת המושבה. 
 
הרב ישעיה בן אברהם פוקס כיהן כרב בעיר פארניטשוב שבפולין. נפטר בערב שבועות תרמ"ה (1885). הוא כתב שני ספרים: פתחי תבונה על מסכתות הש"ס ופתח תקוה על מסכת אבות ועל התורה. בנו הוציא את כתביו לאור. בהקדמה לספר הוא מנמק את השם: "וקראתי שם הספר פתח תקוה, כי אם יזכנו ה' שיהיו דברי נשמעים ויקבלום, יהי לי לתקוה ותוחלת לזכות לחיי עולם הבא". 
 

לפניכם סריקה של הספר פתח תקוה על התורה

 

                                                                                         שבת שלום