אוספים וארכיונים > יהדות > פרשת השבוע > אפרקסתא דעניא / פרשת ויקרא

אפרקסתא דעניא / פרשת ויקרא

​פרשת השבוע, פרשת ויקרא, פותחת את ספר ויקרא – תורת כהנים, העוסקת בדיני הקרבנות. ריבוי הפרטים שבפרשה כולל קרבנות שונים: עולה ומנחה, שלמים, חטאת ואשם וסוגי בעלי החיים המוקרבים. בן בקר, כבש, עז, תורים או בני יונה, יוצרים אצל הלומד תחושה של בלבול. התנאים במדרש 'תורת כהנים' – ספרא, יצרו הבחנה ראשונית בין שני חלקי הפרשה. 'דבורא דנדבה' החלק העוסק בקרבנות שאדם מביא מרצונו. עולה, מנחה ושלמים. ו'דבורא דחובה' החלק העוסק בקרבנות שאדם חייב להביא, כדי לכפר על חטאיו.

​הקרבנות מסודרים בדרך כלל מהקרבן הגדול – בן בקר ועד לקרבן הפחות – מנחה. הקרבת פרים נעשית על ידי עם ישראל כולו בקרבנות ראשי החדשים והמועדים. או כקרבן של חטאת של הכהן הגדול, או של הסנהדרין. יחיד יכול להקריב פר לעולה, או לשלמים. שלמה המלך הקריב קרבנות רבים: "וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַָה' בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת-בֵּית  ה'  הַמֶּלֶךְ וְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (מלכים א, ח, סג) ובכך התגשמה תפילתו של דוד: "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת-צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָם. אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים" (תהלים נא, כ-כא).  

 
שפע הקרבנות יכול להטעות את מקריב הקרבן, שרצוי להביא קרבנות מובחרים ואין צורך בתיקון המעשים. כנגד מחשבה נפסדת זו, הוכיחו הנביאים והמשורר בתהלים: "לֹא עַל-זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד. לֹא-אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים. כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי-אָלֶף" (תהלים נ, ח-י). אין צורך לה' בקרבנות; כל העולם כולו שייך לו. 

 

חז"ל שיבחו דווקא את מנחת העני הדלה. על הפסוק ונפש כי תקריב (ויקרא ב, א) דרשו: "לא נאמר נפש בכל קורבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה? – עני. אמר הקדוש ברוך הוא: מעלה אני עליו כאילו הקריב את נפשו" (רש"י).

 

מחברים שונים שאפו להצטנע וקראו לספריהם בשם 'מנחת עני', לציין שחידושיהם הם קטנים ודלים. ביטוי מיוחד של צניעות נקט הרב דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב; 1962-1877). הרב שפרבר כיהן כרב בעיר בראשוב שברומניה. גם כשעלה לירושלים בשנת תש"י (1950), נשאר כינויו 'הרב מבראשוב'. בשנת ת"ש (1940) הוציא לאור את ספר תשובותיו 'אפרקסתא דעניא'. בשער הספר הוא כותב: "אשר הכינותי בעניי, בחסדי ה' השוכן את דכאי רוח, ומנחת עני עולה לפניו לריח ניחוח ... ומעלה עליו הכתוב כאילו הקריב נפשו". את פשר השם הוא מסביר בהקדמתו: "ואחת שאלתי מאת הקוראים בצדק את דברתי, שישימו על דברי בחינתם, אולי ימצאו דברי חפץ בינותם, כדברי הזוהר  (פרשת שלח, דף קנז) "זימנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא" [לעתים בתרמילו של העני נמצא מרגלית].   

 
הספר נדפס מחדש על ידי נין המחבר הרב אשר גדליה פולק. ברוקלין תשס"ב.לחצו לעיון בספר הסרוק.
                                                                    שבת שלום 

 

לחצו לספר הסרוק