גניזת קהיר

 גניזת קהיר


פירוש המונח "גניזת קהיר" 
לפי ההלכה היהודית המקובלת, אסור לזרוק חומר כתוב שהינו בלוי מרוב שימוש או קרוע העוסק בדברי קדושה. במקום זאת יש לגנוז את החומר הכתוב ולהטמינו במקום נפרד, על מנת שקדושת הכתוב לא תחולל. יהודי מצרים נהגו לפי ההלכה היהודית וגנזו חומרים רבים, ומכאן פירוש המונח "גניזת קהיר". 


מיקום הגניזה
מבחינה גיאוגרפית המונח "גניזת קהיר" מתייחס בעיקר לחדר הגניזה הנמצא בבית הכנסת "בן עזרא" בפסטאט. אולם הגניזה התקיימה גם במקומות אחרים במצרים, כדוגמת הקבורה באדמה של בית הקברות היהודי "אל בסאטין".
 
 

 סוג החומר הגנוז
החומר הכתוב של גניזת קהיר הינו רחב ומגוון, ועד היום לא התבצעה חקירה מקיפה של כולו. בתקופה הקדומה, מרכז הדיון על התורה היה בעיקר בבבל ובארץ ישראל. בשל המרחק הגיאוגרפי נאלצו יהודי בבל לייבא ספרי קודש ולהעתיקם, לשלוח שאלות בענייני קדושה, ולהעתיק אותם ואת תשובות החכמים לדורות הבאים, וכך היה הדבר גם בחיבורים רבים ובספרות דתית. בשל זאת חובת הגניזה התרחבה גם לחומר העוסק בדברי קדושה וכתוב בשפה הערבית-יהודית.