כּתוּבּות > תערוכות > ונציה, איטליה, 1750

ונציה, איטליה, 1750

 
ונציה, איטליה, 1750
 
 

במהלך המאה הי"ח החל להופיע בקרב יהודי איטליה טיפוס נוסף של עיטור הקשור בירושלים. תמונת ירושלים נתונה במסגרת מלבנית מעוטרת, שהמרכיב הבולט בה הוא המבנה המתומן הצבעוני שבמרכז התמונה.

 

מבנה זה מסמל את בית המקדש אשר על הר הבית. המבנה ממוקם בין מבנים נוספים, שלפניהם חומת אבנים, וברקע שורת הרים נושאת הכתובת "ירושלים הרים סביב לה" (תהלים קכה:2).

 

העובדה שצורת המבנה מזכירה במפתיע את "כיפת הסלע" אשר נבנתה בידי המוסלמים בירושלים (בשנת 691 לספה"נ) אינה מקרית כלל ועיקר. היו אלה הצלבנים שכינו לראשונה את "כיפת הסלע" בשם "מקדש האדון" (Domini Templum), וכך הוא מופיע על גבי מפות ירושלים וחפצי אמנות אחרים שיצרו בבירת ממלכתם בארץ ישראל.

 

בשובם לאירופה נטלו עמם הצלבנים דימוי זה של המקדש ובעשרות יצירות אמנות של הדורות הבאים הוא התבסס כמראה הסטריאוטיפי של בית המקדש.

 

דימוי זה עבר מן האמנות הנוצרית לאמנות העממית של יהודי איטליה כבר במאה הט"ו, והתקבל בקרבם כדימוי הנפוץ ביותר של ביהמ"ק במאות הי"ז והי"ח.


למען האמת, זיהוי מוטעה זה ממשיך להתקיים עד ימינו, אפילו בירושלים עצמה. כפי הנראה מתוך נוסטלגיה כלפי אמנות הדורות הקודמים.

 

בכתובה זו מופיעים שוב כלי המשכן וגלגל המזלות בדומה לכתובה מונציה מ-1732 (271).

 

 
  

 

ונציה, איטליה, 1750

  ונציה, איטליה, 1750  

 

ונציה, איטליה, 1750

 
במהלך המאה הי"ח החל להופיע בקרב יהודי איטליה טיפוס נוסף של עיטור הקשור בירושלים. תמונת ירושלים נתונה במסגרת מלבנית מעוטרת, שהמרכיב הבולט בה הוא המבנה המתומן הצבעוני שבמרכז התמונה.
 
מבנה זה מסמל את בית המקדש אשר על הר הבית. המבנה ממוקם בין מבנים נוספים, שלפניהם חומת אבנים, וברקע שורת הרים נושאת הכתובת "ירושלים הרים סביב לה" (תהלים קכה:2).
 
העובדה שצורת המבנה מזכירה במפתיע את "כיפת הסלע" אשר נבנתה בידי המוסלמים בירושלים (בשנת 691 לספה"נ) אינה מקרית כלל ועיקר. היו אלה הצלבנים שכינו לראשונה את "כיפת הסלע" בשם "מקדש האדון" (Domini Templum), וכך הוא מופיע על גבי מפות ירושלים וחפצי אמנות אחרים שיצרו בבירת ממלכתם בארץ ישראל.
 
בשובם לאירופה נטלו עמם הצלבנים דימוי זה של המקדש ובעשרות יצירות אמנות של הדורות הבאים הוא התבסס כמראה הסטריאוטיפי של בית המקדש.
 
דימוי זה עבר מן האמנות הנוצרית לאמנות העממית של יהודי איטליה כבר במאה הט"ו, והתקבל בקרבם כדימוי הנפוץ ביותר של ביהמ"ק במאות הי"ז והי"ח.

למען האמת, זיהוי מוטעה זה ממשיך להתקיים עד ימינו, אפילו בירושלים עצמה. כפי הנראה מתוך נוסטלגיה כלפי אמנות הדורות הקודמים.
 
בכתובה זו מופיעים שוב כלי המשכן וגלגל המזלות בדומה לכתובה מונציה מ-1732 (271).
 
  

 חזרה לתערוכה

ונציה, איטליה, 1750  

 

 דפדפו בין פרטי התערוכה