למרות שכתובה זו הודפסה לאחר קום המדינה היא ממשיכה את מסורת הכתובות הירושלמיות שבהן מתואר בית המקדש ואתריה הקדושים של ארץ ישראל. טופס הכתובה נוצר בחסות הרבנות והמועצה הדתית של ירושלים, וניתן לזוגות שנרשמו לנישואין בירושלים וסביבותיה באותן השנים.
הכמיהה לעיר הקדושה מבוטאת פה בכיתוב שבראש שטר הכתובה, אותו ראינו כבר בכתובות האיטלקיות של המאה הי"ז: "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קלז:6).
מתחת לכתובת זו מופיעה תמונה גדולה ואותנטית של הכותל המערבי מלווה בדמויות מתפללות בתחינה לאתר המקודש שבאותה עת לא היה בידי ישראל.
במסגרת הימנית חוזר אזכור ירושלים בהקשר של נישואין באמצעות פסוק החתונה האהוב: "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" (עפ"י ירמיהו לג:-11)
