כּתוּבּות > תערוכות > קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671

קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671

 

קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671

 
 

במחצית השניה של המאה הי"ז מבחינות רבות תקופת השיא באמנות של עיטור הכתובות בצפון איטליה, ובעיקר באזור ונציה התבססה והעמיקה המשמעות שיוחסה לתמונת ירושלים על גבי כתובת הנישואין. אחד מטיפוסי העיטור המורכבים והמתוחכמים ביותר שהתפתח בוונציה, מוצג כאן בכתובה המנציחה חתונה בקסאלי מונפיראטו (מחוז פיימונטה בצפון מערב איטליה).

 

בכתובה זו מתוארת תמונת עולם יהודית שלמה וכוללת, שבה משתלב מראה ירושלים בצורה מרתקת. העיר הקדושה מופיעה במדליון הגדול שבמרכז החלק העליון, בדומה לתיאור שלה בכתובה מונציה מ-1674.

 

אולם לירושלים משמעות עמוקה יותר בתוכנית העיטורית של כתובה זו. מסביב לתמונת העיר שש מיניאטורות המאיירות את מזמור קכח בתהילים המזמור המתאר חיי משפחה אידיאליים בירושלים המשיחית אותו חיי משפחה אידיאליים בירושלים המשיחית אותו נוהגים לקרוא בטקסי החתונה של יהודי איטליה עד היום.

 

כל אחת משש המיניאטורות מתייחסת ישירות למילות המזמור. כך למשל, במיניאטורה העליונה נראה אדם מבוגר עומד לצד עלם צעיר, בנו, כאיור למלים "וראה בנים לפניך" (פסוק 6). במיניאטורה שמתחת נראית אישה בכרם ענבים "אשתך כגפן פורייה" (פסוק 3), וכן הלאה. 

 

והיכן אמורה המשפחה המאושרת הזאת לשכון? כנאמר בפסוק 5: "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך". צירוף זה של תמונת ירושלים והמיניאטורות שסביבה מביע אפוא שאיפות לאומיות ופרטיות תקווה משיחית לחזרה לציון ולהקמת משפחה בה. חיזוק לרעיון זה מצוי גם ברקע הצבעוני העשיר שבו משולב מחזור התמונות: בין שריגי גפן מתפתלים, שעליהם תלויים אשכולות ענבים כבדים, נראות ציפורים שונות ובצדדים שתי מזרקות רנסאנסיות שמימיהן קולחים. דימוי לפסוק "כרם ה' צבאות בית ישראל" [ישעיה ה:7]. כרם הנושא פריו הוא מטפורה מקובלת גם לגאולת עם ישראל באחרית הימים וגם למשפחה שנתברכה בצאצאים.

 

שני סטים של מיניאטורות מקיפים את מסגרת הטקסט. בסט אחד מופיעים סמלי שנים-עשר שבטי ישראל ומעל כל סמל שבט סמל מגלגל המזלות המתאים לו (עפ"י מדרש ילקוט שמעוני). הסט השני מופיע לסירוגין בין סמלי השבטים-מזלות והוא כולל דימויים אליגוריים של החושים, ארבע עונות השנה וארבעת היסודות של העולם על פי אריסטו (אויר, מים, אש ואדמה). 


{להשוואה כתובה מרומא, איטליה, 1739 (335), בה מופיע המזמור מתהילים קכח אך רק באמצעות פסוקים עיטוריים הכתובים במסגרת הדף ולא בציורים ממש}.

 

 
  

 

 

קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671

מנטובה, איטליה, 1619​  לראשית התערוכה ונציה, איטליה, 1674 קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671  

 

קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671

 
 

במחצית השניה של המאה הי"ז מבחינות רבות תקופת השיא באמנות של עיטור הכתובות בצפון איטליה, ובעיקר באזור ונציה התבססה והעמיקה המשמעות שיוחסה לתמונת ירושלים על גבי כתובת הנישואין.  

 

אחד מטיפוסי העיטור המורכבים והמתוחכמים ביותר שהתפתח בוונציה, מוצג כאן בכתובה המנציחה חתונה בקסאלי מונפיראטו (מחוז פיימונטה בצפון מערב איטליה).

 

בכתובה זו מתוארת תמונת עולם יהודית שלמה וכוללת, שבה משתלב מראה ירושלים בצורה מרתקת. העיר הקדושה מופיעה במדליון הגדול שבמרכז החלק העליון, בדומה לתיאור שלה בכתובה מונציה מ-1674.

 

אולם לירושלים משמעות עמוקה יותר בתוכנית העיטורית של כתובה זו. מסביב לתמונת העיר שש מיניאטורות המאיירות את מזמור קכח בתהילים המזמור המתאר חיי משפחה אידיאליים בירושלים המשיחית אותו חיי משפחה אידיאליים בירושלים המשיחית אותו נוהגים לקרוא בטקסי החתונה של יהודי איטליה עד היום.

 

כל אחת משש המיניאטורות מתייחסת ישירות למילות המזמור. כך למשל, במיניאטורה העליונה נראה אדם מבוגר עומד לצד עלם צעיר, בנו, כאיור למלים "וראה בנים לפניך" (פסוק 6). במיניאטורה שמתחת נראית אישה בכרם ענבים "אשתך כגפן פורייה" (פסוק 3), וכן הלאה.

 

והיכן אמורה המשפחה המאושרת הזאת לשכון? כנאמר בפסוק 5: "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך". צירוף זה של תמונת ירושלים והמיניאטורות שסביבה מביע אפוא שאיפות לאומיות ופרטיות תקווה משיחית לחזרה לציון ולהקמת משפחה בה. חיזוק לרעיון זה מצוי גם ברקע הצבעוני העשיר שבו משולב מחזור התמונות: בין שריגי גפן מתפתלים, שעליהם תלויים אשכולות ענבים כבדים, נראות ציפורים שונות ובצדדים שתי מזרקות רנסאנסיות שמימיהן קולחים. דימוי לפסוק "כרם ה' צבאות בית ישראל" [ישעיה ה:7]. כרם הנושא פריו הוא מטפורה מקובלת גם לגאולת עם ישראל באחרית הימים וגם למשפחה שנתברכה בצאצאים.


שני סטים של מיניאטורות מקיפים את מסגרת הטקסט. בסט אחד מופיעים סמלי שנים-עשר שבטי ישראל ומעל כל סמל שבט סמל מגלגל המזלות המתאים לו (עפ"י מדרש ילקוט שמעוני). הסט השני מופיע לסירוגין בין סמלי השבטים-מזלות והוא כולל דימויים אליגוריים של החושים, ארבע עונות השנה וארבעת היסודות של העולם על פי אריסטו (אויר, מים, אש ואדמה).


{להשוואה כתובה מרומא, איטליה, 1739 (335), בה מופיע המזמור מתהילים קכח אך רק באמצעות פסוקים עיטוריים הכתובים במסגרת הדף ולא בציורים ממש}.

  

 

 

 חזרה לתערוכה קסאלי מונפיראטו, איטליה, 1671  

 

 דפדפו בין פרטי התערוכה