כּתוּבּות > תערוכות > דמות בית המקדש וירושלים בכתובות נישואין

דמות בית המקדש וירושלים בכתובות נישואין

 מאת פרופ' שלום צבר

​מאז שחרב בית המקדש בידי הרומאים בשנת 70 לסה"נ, נשאו יהודים את נפשם אל היום שיוקם מחדש וירושלים תיבנה. אולם העיר שנתקדשה בינתיים גם לבני שתי הדתות המונותיאיסטיות האחרות, עברה מיד ליד ונשלטה בידי זרים במשך מאות בשנים. אך כל השנים הללו לא חדלה הזיקה החזקה לציון וירושלים ומצאה ביטוי ביצירה הרוחנית של עם ישראל, ובעיקר בתפילה ובשירת הקודש והחול. ביטוי נרחב לשאיפות אלה נמצא גם באמנות היהודית. כבר בדור השני לחורבן הבית מתוארת חזית בית המקדש על גבי המטבעות שטבע בר כוכבא, ומצדן השני הכתובת "לחרות ירושלים". במאות שלאחר מכן הפכו סמלים חזותיים של בית המקדש (בעיקר מנורת שבעת הקנים) וירושלים ליסוד המובהק של היצירה החזותית של עם ישראל, בארץ ומחוצה לה. בעת העתיקה נמצא סמלים אלה בכותרות עמודים ורצפות פסיפס של בתי כנסת, נרות חרס וארונות קבורה ועוד. בימי הביניים דימויים כגון כלי המשכן, בית המקדש, המשיח המגיע רכוב על חמור לעיר הקדושה, נפוצים בכתבי יד עבריים מאוירים, בעיקר מצרפת, גרמניה, ספרד ואיטליה. תיאורי ירושלים הלכו ורבו לאחר המצאת הדפוס, ודימויים ריאליסטיים ופנטסטיים של העיר נפוצו באמנות הרנסנס והבארוק, הן בקרב היהודים והן בקרב הנוצרים באירופה. מתקופה זו ואילך נמצא את סמלי ירושלים והמקדש כמעט בכל קטגוריה של האמנות היהודית: כתבי יד וספרים מודפסים, מנורות חנוכה ותשמישי קדושה ומצווה אחרים לבית ולבית הכנסת, לוחות מזרח וקישוטים לסוכה, וכן הלאה.
 
פריחת האופנה של הזמנת כתובה מעוטרת בקישוטים מרהיבים, אשר הגיעה לשיאה בקרב קהילות יהודי ספרד, איטליה וארצות האסלאם בין המאות הי"ז לי"ט, הביאה עמה תחום ביטוי חדש לדימויי ירושלים. אמנם לרשות מעטרי הכתובות עמדו דימויים רבים במסורת היהודית אשר מהם יכלו לשאוב את השראתם, אולם הם (או יועציהם) ביקשו ליצור קשר חדש ומיוחד בין שטר הנישואין והחתונה ביהדות בכלל לבין החלום אודות בניין העיר הקדושה. כך, למשל, הדרישה הידועה של חז"ל לזכור את ירושלים וחורבנה והעלתם ואזכורם בכל אירוע שמח (בהסתמך על הפסוק "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" [תהלים קלז:6]), באה לידי ביטוי גרפי נאה בכתובות האיטלקיות בהן מתנוסס מראה העיר בראש הכתובה. במקרים אחרים קשרו המעטרים באופן מקורי ונאה בין ירושלים לבין הקמת בית ומשפחה בישראל. בשני המקרים מדובר על "בניית בית" חדש בישראל, אשר לא יהא שלם ומוצק טרם שיתאחדו שני העולמות, הלאומי והפרטי, ובני הזוג שזה עתה נישאו יוכלו להגשים את חלומותיהם האישיים בירושלים הבנויה של אחרית הימים. דוגמאות ספציפיות לדרך שבה שיבצו האמנים חזון זה נמצא להלן במבחר קטן מתוך האוסף העשיר והגדול ביותר בעולם של כתובות השמור בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.