אוספים וארכיונים > מדעי הרוח הכלליים > משולחנה של אוצרת מדעי הרוח > דף מתוך אוסף כתביו התיאולוגיים של אייזק ניוטון
30
4.2015
דף מתוך אוסף כתביו התיאולוגיים של אייזק ניוטון
נערך על ידי: Ofrit Assaf
קטגוריות: כתבי יד
30.04.2015 10:55

ד"ר מילכה לוי-רובין

אייזק ניוטוןרשימה זו היא הרשימה הראשונה בבלוג, שמטרתו לשתף את קהל הקוראים בפריטים חשובים, בסיפורים יוצאי דופן ובידיעות מעניינות שמגיעות לשולחני חדשות לבקרים. 

  

אוסף מדעי הרוח נוסד בספרייה על ידי הפרופ' ש"ה ברגמן ששימש כמנהל הספרייה בין השנים 1920 – 1935, לאחר שהפכה לספרייה לאומית ואוניברסיטאית. באותה עת שמה לעצמה הספרייה למטרה להקיף את עולם הדעת בכלל, ולא לעסוק אך ורק בשימור אוצרות הרוח של העם היהודי. ברגמן, שהיה ספרן בפראג ופילוסוף במקצועו, שקד על בנייתה של ספרייה ראויה במדעי הרוח ששירתה וממשיכה לשרת חוקרים, תלמידים, ומתעניינים במדעי הרוח. האוסף מתמחה במיוחד בקלאסיקה, בהיסטוריה של תרבות המערב מראשיתה ועד העת החדשה, בפילוסופיה ובנצרות.

דומה כי אין ראוי מאשר לפתוח את הבלוג בדף אחד מתוך כתביו התיאולוגיים של אייזק ניוטון, הם 'היהלום שבכתר' של האוסף. מדובר בדף אחד מתוך 7500, שמציג את העניין המיוחד והידע שהיה לניוטון במקרא ובמקורות היהודיים. לצד התעמקותו במקרא ניתן לראות כי ניוטון גייס את יכולותיו כמדען בניסיונותיו להגיע לפתרונות בעיות בנושא זה, שיש להן גם פן מתמטי.



 


 

אייזק ניוטון – "תלמיד חכם", חוקר ו"נביא"

 

אייזק ניוטון (1642 - 1727) נחשב לאחד מגדולי המדענים בכל הזמנים. מעט יודעים כי לצד עיסוקו במדעים המדויקים, עסק בהרחבה רבה בנושאים שאותם היינו מגדירים היום כמדעי הרוח. שילוב שכזה נדיר מאד בימינו, אך בימיו של ניוטון היו מלומדים לא מעטים שאחזו בזה וגם בזה. כתביו התיאולוגיים של ניוטון כוללים פרשנות כתבי הקודש, עיסוק במבנה המשכן והמקדש, תאולוגיה, חישובי קצין, אלכימיה והיסטוריה עתיקה. ניוטון האמין כי כתבי הקודש מכילים ידע מוצפן של תרבויות עתיקות; הוא ניגש לחקירתם באותה שקדנות המשתקפת בעבודתו המדעית, והתייחס למדע באותו להט דתי שבשלו ראה עצמו כמעין נביא.


מעניין לראות כי בעוד שבתחום עבודתו של ניוטון בפיזיקה לא נותרו טיוטות כלל, בתחומי עבודתו האחרים נותרו בידינו טיוטות רבות המעניקות לנו מבט מרתק על הסדנה הרוחנית שלו. כתבים אלה מעניינים במיוחד שכן הם מעוררים לחשיבה מחודשת באשר לניגודים המקובלים בימינו: דת ומדע, חדשנות ומסורת, רציונליות ואי-רציונליות.

כיצד הגיעו כתבי ניוטון לספרייה הלאומית?

כתביו הלא-מדעיים של ניוטון, שנותרו בידי משפחתו לאחר שבשנת 1875 הועברו כתביו המדעיים לאוניברסיטת קיימברידג', נמכרו על ידי שארי משפחתו בשנת 1936 בבית המכירות סות'ביס בלונדון. באותו יום התקיימה מעבר לכביש, בבית המכירות כריסטי'ס, מכירה פומבית של ציורים אימפרסיוניסטיים. הנוכחות במכירת כתביו של ניוטון הייתה אם כן דלה, והם נרכשו על ידי מספר סוחרים במחירים נמוכים. בימים הבאים נודע הדבר לשני מלומדים ששהו בלונדון באותה עת: הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס, והמזרחן אברהם שלום יחזקאל יהודה (1877 - 1951), והם מיהרו לרכוש מן הסוחרים את כל מה שהצליחו להניח עליו את ידיהם. יהודה התעניין בכתבים התיאולוגיים ואילו קיינס בכתבים האלכימיים; השניים החליפו ביניהם כתבים שנרכשו בהתאם להעדפותיהם. א.ש. יהודה ציווה לספרייה הלאומית את כתבי היד של ניוטון וכן כתבי יד רבים וחשובים אחרים שהיו ברשותו. האוסף הגיע אל הספרייה בשנת 1969, והוצג בתערוכה "סודותיו של ניוטון" בשנת 2007.

​מתוך 'טיוטות על מקדש שלמה והאמה הקדושה'
מקור: NLI Yah. Ms. Var.1. 2.4, 38a

כמו מלומדים אחרים לפניו ובימיו, הרבה ניוטון לעסוק בניסיון לשחזר את מקדש שלמה. בפתח הפרק משווה ניוטון את המידע המובא על ידי יוספוס ופילון, שהכירו לדבריו את המקדש באופן בלתי אמצעי, ובין מידע המובא בתלמוד. דרך השוואה זו ניתן ללמוד על הבקיאות המרשימה ועל ההעמקה של ניוטון במקורות היהודיים השונים. אמנם, ניוטון לא ידע עברית על בוריה, אך עמדו לרשותו כלי עזר רבים של מלומדים מן המאות השש-עשרה ואילך, דוגמת ההבראיסט הנוצרי יוהאן בוקסדורף (1564 – 1629) אשר כתב חיבור 'אודות הקיצורים העבריים', ומהדורת התנ"ך הרב לשוני של בריאן וולטון שהופיעה בשנת 1652.


אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפניו היה פיצוח מידתה של האמה המקראית. ניוטון האמין שאירועים מרכזיים בחזון אחרית הימים יתרחשו בהקשר של המקדש היהודי ופולחנו. לצורך כך, בחן  את המקורות היהודיים וניסה לקבוע את מידתה של האמה ביחס למידות אחרות הנזכרות במקורות. לפיצוחה של חידה זו גייס ניוטון את כישוריו המתמטיים.

האמה ותחום שבת

כתביו התיאולוגיים של אייזק ניוטוןבתחילת העמוד ניוטון בוחן את האמה בהקשר של תחום שבת, כאשר הוא מצטט את אוריגנס ביוונית, המסביר כי תחום השבת הוא כמרחק המשכן וארון הברית לפני המחנה, הסבר התואם את גרסת התלמוד הירושלמי. ניוטון עוסק ביחס בין אמה גדולה לאמה קטנה ובמספר האמות במיל, משווה את המיל המקראי למיל הרומי, מציין כי באמה שבעה וחצי ריס (הוא מצטט את מסכת יומא ו':ד' וניתן לראות כאן ובהמשך כי אינו בטוח אם המידה היא "ריס" או "דיס"), ובהסתמכו על המלומד המפורסם אריאס מונטאנוס (1527–1598)  מציין כי המידה 'כרוב' על פי ספר הערוך היא מיל שמידתו אלף אמות. הוא מוסיף שלדעתו מדובר כאן בטעות, ולבסוף מציין כי פרסה שווה ארבעה מיל.


מהי כברת ארץ?

מעניינת במיוחד היא התייחסותו של ניוטון למידה 'כרוב'. מיל זה, אומר ניוטון, קרוי 'כרוב' ב-liber Haruch  (ספר הערוך לר' נתן מרומי, המאה הי"א). אך לדעתו, מדובר בטעות והכוונה היא למידה 'ברת' (ולא ברח כתעתיק המילה ב-Newton Project), המופיעה במקרא בבראשית ל"ה 16, מ"ח 7, ומל"ב ה' 19, בביטוי "כברת ארץ". לו היה קורא בעצמו בספר הערוך היה נוכח לדעת כי גם בעל הערוך זיהה את המילה כרוב עם כברת ארץ: "כרוב, תרג' כברת ארץ ברא' לה' טז' כרוב ארעא".
ניוטון מסביר כי "במילה ברת, מתכוונים כל היהודים למיל". לא ברור מנין ביטחונו הרב בכך, כפי הנראה הסתמך, ביודעין או שלא ביודעין, על  רש"י (המצוטט אצלו במקומות אחרים), שבפרשו את הפסוק אומר: "כברת ארץ. מדת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן". 
כבר במדרשי חז"ל נראה כי אין הם בטוחים במשמעותה של המילה (ראו להלן בקישור המצורף לבלוג של מזור), ואילו בעברית המודרנית מציינת המילה מרחק בלתי מוגדר.


עם זאת, מסתבר שצדקו רש"י וניוטון ואכן מדובר במידת מרחק מדויקת. ככל הנראה, מקורה של המילה באכדית beru; ברו היא יחידת זמן של שעתיים, ומשמשת גם לציון המרחק שגומא אדם בממוצע בשעתיים, כלומר – מדובר ביחידת מרחק מוגדרת שהייתה מקובלת בעולם העתיק. (ר' כאן).


המחקר עשה כברת דרך מימיו של ניוטון, וקשה שלא להתפעל ממחקרו המקיף ומחושיו החדים בבואו לבחון קושייה זו, וזאת ללא הידע המדעי העומד לרשותנו כיום.

לדף ב-Newton Project (לטינית)
לדף ב-Newton Project (אנגלית) 

 

אוסף כתבי ניוטון המקוון

אוסף כתביו התאולוגיים של ניוטון, הנמצא בבעלות הספרייה, מוצג כולו באופן מקוון באתר הספרייה.הדפים מקושרים ל-Newton Project באנגליה, בו מופיעה הקלדה מלאה של הטקסט בשתי צורות: Diplomatic text – כולל כל התוספות, המחיקות והשינויים שניוטון עשה בכתב היד המקורי, ו-Normalized text – טקסט רציף המשלב בתוכו את כל השינויים לקריאה רציפה. לצד שני אלו מופיע תרגום הטקסט לאנגלית.

לאוסף כתבי ניוטון בספרייה הלאומית
לאתר Newton Project

תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה