Gallery > Judaica > pessah > Other Holiday Supplies

Other Holiday Supplies

 Prepared Charoset; Sugar; Vinegar; Dairy products; Cigarettes

 
  • 1. קאניגרייך וועזטפאלען
  • 2.
  • 3.
  • 4.
  • 5.
  • 6.
  • 7.
  • 8.

​חרוסת מוכנה
כרוזים של בית חרושת לתעשיית חרוסת במושבה בני ברק.

1. בית חרשת לתעשיית חרוסת במושבה בני ברק.
[תל אביב, תר"ץ] (1930).
[1] ע', 32 ס"מ.

מודעה מטעם מנהל בית החרשת משה ולדרסקי:
"ראוי והגון לזכור גם ישיבת וגאולת הארץ בזכרון סיפורי יציאת מצרים ... בהשתמש רק במין החרוסת שנעשה במושב בני ברק ע"י מחוסרי עבודה וכל מלאכה. וכמה מעלות טובות זכרונות לחרוסת זו ...
א. להיות מתוצרת ארצנו הקדושה ב. ממעשה ידי הפועלים העובדים בזיעת אפם על הררי קודש ג. מפירות הארץ שנתרמו ונפרשו תרומות ומעשרות כדת ...".

מר ולדרסקי מציין שיש בידיו הכשרים מהרב קוק ומהרב שלמה אהרונסון, רבה של תל אביב.
 

2 - 3. חרוסת מארצנו הקדושה.
[בני ברק] תש"ח (1948).
[2] ע', 18 ס"מ.

תעודה של הרב יעקב לנדא (1893-1986) רבה של בני ברק בשנים 1936-1986.
הרב לנדא מאשר כי החרוסת שמוכרים הרב ישראל זיסל דבורץ והאדון ר' מרדכי ולדרסקי, היא כשרה לפסח בתכלית הכשרות.


סוכר
שאלת היתר הסוכר לפסח מוזכרת לראשונה אצל המהרי"ל (1365-1427) ואצל רבי ישראל איסרלן (1390-1460). בזמנם עירבבו קמח בעשיית הסוכר .
עם השתכללות התעשייה, בוטל הצורך בקמח ונותר רק החשש שהפועלים יטבילו את פתם בסירופ שממנו נוצר הסוכר. רבני הקהילות נתנו הכשרים לסוכר שיוצר בתחומם. היו קהילות שבהן היה המונופול על הסוכר הכשר נתון בידי הקהילה כדי שזו תוכל לממן את פעולותיה.


4. אווארטיזעמאנג. כרוז של קהלת ברלין.
[ברלין תקכ"ז] (1767).
[1] ע', 30 ס"מ.

"מודעת זאת בכל הארץ. פה קהלתנו ברלין. בהתאמצות החברא קדישא דהספקות אביונים דער הוט צוקער על פסח ובחותם של פסח אשר נעשה על פי בית דין צדק דקהלתנו ובהשגחתם".

בהמשך הכרוז ניתן ההכשר של בית הדין בברלין:
 "אמרנו להם לכו עשו כצורת משולש ... וגם ציירו עליו תיבת פסח, כמו שנרשם על הגבינות הבאים ממרחקים, דתו ליכא למיחש לאחלופי (כך שאין חשש להחלפה) בהנעשה בצורת עגול כל שאר ימות השנה. והלכנו אנחנו בית דין למקום המלאכה, מלאכת הצוקר, והכנו כלים חדשים, והעמדנו שומרים מחשובי לומדים דקהלתנו, להשגיח על המלאכה מתחילת עשייה עד גמר הענין ...".
חתומים חברי בית הדין: הרב אהרן בן משה מגזע צבי, יואל בן יקותיאל, גרשון בן אליהו אונגר.
להכשר זה הצטרפו רבני הקהילות הסמוכות: הרב שלמה דובר מגלוגא, הרב צבי הירש מהלברשטט, הרב יוסף תאומים מברסלאו, הרב יוסף שטיינהרט מפיורדה והרב דוד אשר מדסוי. 

 

5. בשבטי ישראל נודיע נאמנה
גליציה תרע"ה (1915).

הכשר של הרב חיים צבי אשכנזי והרב דב בריל תאומים לסוכר. הם מספרים:
"ולקחנו אתנו אחוזת מופלגי תורה וחרדים לדבר ה' ומצותיו, ושמנו עין בקורת על המקומות והכלים שנעשה שם עבודת הציקור ... משומר משימצא דשימצא חימצא ובר חימצא (נקי מכל לכלוך וחשש חמץ) ... והפקדנו פקודים שומרי משמרת הקודש יומם ולילה לא ישבותו בכל ימי משך עבודת הציקור לצורך חג הפסח ...".


חומץ  

6. מודעה בדבר תמצית החומץ.
ורשה תרנ"א 1890.
[2] ע', 30 ס"מ.

כרוז של הרב גרשון חנוך הנך ליינר האדמו"ר מאיז'ביצה ראדזין (ראה על אודותיו כאן).

האדמו"ר שהתעניין בחידושי המדע והטכנולוגיה טוען שיש חשש חמץ ויין נסך בתמצית החומץ. הוא דוחה את הטענה שבמהלך העיבוד הכימי, נוצר חומר חדש. לדעתו כיוון שהבסיס הוא חומר אסור גם התוצרת הסופית אסורה.


מוצרי חלב
מקובל לתת לפרות אוכל כשר לפסח, זמן מה לפני פסח, כדי שהחלב יהיה כשר לפסח.
כמו כן דואגים שברפתות ובמחלבות לא יהיו גרעיני תבואה, או כל חמץ אחר.
 
7. תעודת הכשר.
ירושלים תרצ"ט (1939)
[1] ע', 31 ס"מ.

תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית בירושלים, כל הכלים של המחלבות הוגעלו והוכשרו כדת.

חתומים הרב משה פריצקר, הרב המפקח והרב אהרן יצחק זסלנסקי בשם המזכירות.

סיגריות
 
8. תעודת כשרות.
ירושלים, דפוס ר. ח. הכהן, תרצ"א (1931).
[1] ע', 33 ס"מ.

"היות ועל פי בדיקה כימית שנעשתה על ידי ד"ר מומחה ומוסמך לכימיה ולבקטריולוגיה בניירות הסיגארה ובדבק ... אין בהם שום תרכובת של חמץ או עמילן"
על התעודה חתומים: הרב יעקב מאיר, הרב בן ציון קואינקה, הרב אברהם פילוסוף והרב בנימין אלקוציר, חברי מועצת הרבנות הראשית מטעם העדה הספרדית. ואליהם הצטרף גם הרב צבי פסח פרנק.