Gallery > Judaica > pessah > Concerning the eating of Matzah

Concerning the eating of Matzah

 Controversy against machine matzah matzah hand; kosher matzah baking plants

The Obligation of eating matzah on Passover has began a quarrel with the appearance of the machine to bake matzah in Galicia.
Rabbi Shlomo Kluger of Brody (1783-1869) published a pamphlet in which ad to banned the use of Matza baked in the machine.
To the call joined with hime many dynastic leaders and important rabbis.
Against him, Rabbi Joseph Saul Nathanson of Lemberg (Lvov) (1808-1875)in a book pamphlet named "Cancel Listing" and dismissed  all the concerns mentioned in the pamphlet by Rabbi Kluger.a other group of Rabbi's joined Rabbis Nathanson. Echoes of this debate, turned up in Jerusalem in 5668 (1908) This great debate that took place in many leaflets that were distributed in Jerusalem for and against the commandment of a machine. The controversy apparently began, Rabbi Dovid Tzvi Shlomo Biderman, llover Rebbe in Jerusalem.

 

  • 1. הנה איזה אנשים הביאו מאשינען לאפות בהם מצה
  • 2. האמת והשלום אהבו!
  • 3. לפקוח עינים עיוורות
  • 4. מודעה רבה לאחינו בני ישראל בעיר הקדש ירושלים
  • 5. מודעה לאחינו בני ישראל
  • 6. הנני להודיע בשער רבים
  • 7. מודעה
  • 8. תנו רבנן. מודעה של חברת מנישביץ
  • 9. תנו רבנן. מודעה של חברת מנישביץ
  • 10. קולה של צפת
  • 11. לישרים נאוה תהלה. מכתב המלצה של הרב צבי פסח פרנק (1960-1873), רבה של ירושלים
  • 12. אל הצבור. כרוז של הקהילה העברית בירושלים התובעת לאכוף את מס המצוֹת לטובת הקהילה העברית
​1. הנה איזה אנשים הביאו מאשינען לאפות בהם מצה.
[ירושלים תרס"ח] (1908).
[1] ע', 34 ס"מ.

כרוז אנונימי שנכתב כנראה בהשראתו של הרב בידרמן ונשלח לרבנים בפולין. הכרוז טוען שאין היתר להשתמש במצות מכונה בירושלים שבה נתקבל מכבר האיסור על שימוש במצות מכונה.

 

2. האמת והשלום אהבו!
[ירושלים תרס"ח] (1908)
[1] ע', 88 ס"מ.

כרוז של המדפיס ברוך בנדט הלוי רולד. בכרוז זה נמנו שמות כל המתירים את מצות המכונה ובראשם הרב יוסף שאול נתנזון והרב ישראל ליפשיץ (מחבר הפירוש תפארת ישראל על המשנה). הרב ליפשיץ לא ראה פסול בהתקדמות הטכנולוגית אלא אדרבה "וברכתי עליה ברוך מחדש חדשים".

 

3 לפקוח עינים עיוורות.
[ירושלים תרס"ח] (1908).
[2] ע', 48 ס"מ.

כרוז אנונימי של האוסרים. אלה דוחים את כל הטענות של המתירים מצות מכונה וטוענים שהרב מאיר אוירבך מקאליש, שבשנותיו האחרונות כיהן כרב בירושלים, אסר את השימוש במצות מכונה.

 

4. מודעה רבה לאחינו בני ישראל בעיר הקדש ירושלים.
ירושלים תרס"ח (1908).
[1] ע', 57 ס"מ.

כרוז של בית דין צדק של הפרושים בירושלים חתומים:
הרב משה נחום וולנשטיין (1841-1922), הרב אריה ליב [הרשלר] (רבי ליב דיין) (1850?-1917), הרב צבי פסח פרנק (1873-1960).

הם דוחים את התערבותו של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב (1839-1910), ומוכיחים שאפיית מצות מכונה נעשתה בירושלים כבר בשנים תרכ"ג-תרכ"ה (1863-1865) באישורם של רבני ירושלים.
 

5. מודעה לאחינו בני ישראל.
[ירושלים] תרס"ח (1908).
[1] ע', 58 ס"מ.

הזמנה לציבור לראות את אפיית המצות במכונה עבור הרב שמואל סלנט.
חתום: יוסף הכהן חתנו של הרב ישראל אוזלנר שהיה דיין במינסק והביא לראשונה מכונה לאפיית מצות לירושלים.

 

6. הנני להודיע בשער רבים.
ירושלים תרס"ח (1908).
[1] ע', 32 ס"מ.

כרוז של הרב נפתלי אמשטרדם (1832-1916) מתלמידיו הקרובים של רבי ישראל סלנטר. הוא מספר שאפה את מצותיו במכונה. והוא מביע את שביעות רצונו מסידורי הכשרות "ומעודי לא שבעתי רצון מן אפיית שמורה שלי כמו היום".

 

7. מודעה.
[ירושלים] תרס"ט (1909).
[1] ע', 32 ס"מ.

מודעה של האחים כהן הלפרין. עם הכשר של הרב יוסף צבי הלוי (1874-1960), ראש הדיינים ביפו, חתנו של הרב נפתלי הרץ הלוי.


"בכל מושבותיכם תאכלו מצות" - מודעות של מפעלים לאפיית מצות

מבחר מודעות של מפעלים לאפיית מצות בארץ ובעולם.

 

8 - 9. תנו רבנן. מודעה של חברת מנישביץ.
סיניסנטי תרפ"ה (1925)
[2] ע', 33 ס"מ.

בשנת 1888 הקים הרב דב בר מנישביץ מאפייה לאפיית מצות בסינסינטי. מאפייה זאת הלכה וגדלה, ובמשך השנים הפכה לקונצרן של תעשיות מזון כשר.

לפנינו מודעה ביידיש, ובה עדויות של עשרות רבנים מארצות הברית ומחוצה לה המעידים על כשרות המצות. הסדר הוא אלפא-ביתי, ביניהם אישור של הרב קוק:

"כעת נתקבלה ידיעה מהרב רבי אברהם יעקב גרשון לעססער האבד"ק סינסינעטי שהמצות מאנישעוויטץ, הן כולן ישן (אין חשש תבואה חדשה, שנזרעה בחדשי הקיץ ומותרת לשימוש רק אחרי פסח) ועדותו נאמנה היא". 

 

10. קולה של צפת.
חיפה, דפוס אמנות, תרצ"ה (1935).
[1] ע', 48 ס"מ.

קריאה של רבני צפת לתמוך במפעל המצות המקומי של האחים לודמיר (נוסד בשנת 1921). הם מציינים שאין בצפת כל תעשייה אחרת, ובית החרושת מעסיק כששים פועלים ומכניס רוח חיים בצפת, ולכן כל יהודי שצפת ההסתורית[!] יקרה לו ישתמש במצות של האחים לאדמיר בצפת.

למרות כל המאמצים עבר המפעל בשנת 1949 לירושלים והתפרסם בשם מצות יהודה.

 

11. לישרים נאוה תהלה. מכתב המלצה של הרב צבי פסח פרנק (1873-1960), רבה של ירושלים.
ירושלים, דפוס העברי, תשי"ט (1959).
[1] ע', 48 ס"מ.

הרב פרנק ממליץ על מפעל המצות של ר' בנימין הכהן הלפרין:
"המוסיף שכלולים חדשים לעשות המצווה בהידור האפשרי. ולכן הירא את דבר ה' יהדר לאפות ולקנות מהמאפיה הנ"ל ואין להתחשב בערך הכסף".

הכרוז המקורי נכתב בתשי"ז (1957) וחזר ונדפס בתשי"ט (1959):
"שגם השנה נתחדשו בבית התנור הנזכר שכלולים חדשים ונחוצים".

 

12. אל הצבור. כרוז של הקהילה העברית בירושלים התובעת לאכוף את מס המצות לטובת הקהילה העברית.
[ירושלים], דפוס ר. ח. הכהן, ת"ש (1940).
[1] ע', 25 ס"מ.

נמצאו מאפיות למצות אשר עברו על אזהרת הרבנות הראשית ולא הדביקו על קופסאות המצות את הבול – מס המצות שולם:
"כל איש מישראל שבשלמו את מס המצות הוא מסייע לקיים את המנהג העתיק בישראל לחלק 'קמחא דפסחא' לזקוקים, ומקים את ארגונה ואחדותה של כנסת ישראל".