Gallery > Humanities > Spain in the library I

Spain in the library I

 Items from the History og Spain in the National Libtrary of Israel

 

מוצג מס' 1:
איגנסיו באואר אי לאונדאואר (Ignacio Bauer Y Landauer, 1961-1891) איש עסקים מלומד ופטרון תרבות,  שימש במשך המחצית הראשונה של המאה העשרים כנציג בית רוטשילד במדריד וכן כיושב ראש הקהילה היהודית. איגנסיו תרם לספריה הלאומית את ארכיונו האישי וכן מאות ספרים חלקם נדירים, בעיקר בנושא היסטוריה של ספרד. לרגל מאה ועשרים שנה להולדתו וחמישים שנה לפטירתו אנו מקדישים לזכרו תערוכה וירטואלית קטנה זו.

מוצג מס' 2:
אף שההיסטוריה של ספרד או היספניה (Hispania)  לא התחילה בכיבוש הרומי (218 לפני הספירה-456 לספירה), ועוד קודם לרומאים התישבו בה הפיניקים היוונים ותושבי קרתגו. הרי שרק הרומאים הצליחו לאחד את חצי האי תחת שלטון מרכזי אחד. הרומאים חילקו את ספרד לשלשה מחוזות מינהלתיים (Baetica, Lusitania, Tarraconensis) וכן הביאו אליה את התרבות, השפה והארכיטקטורה הרומית, ועם הזמן גם את הדת הנוצרית.

מוצג מס' 3:
תרשים האקוודוקט של העיר סגוביה שנעשה באמצע המאה השמונה עשרה. אקוודוקט זה נחשב כאחד מהמונומנטים הרומיים המרשימים בעולם .

מוצג מס' 4:
עם זאת ספרד המודרנית נוצרה שנים מאוחר יותר. לאחר הרומאים הגיעו הויזיגותים (711-456) ולאחר מכן הערבים אשר כבשו את כמעט כל חצי האיברי. בצפון חצי האי שם לא הצליחו הערבים לבסס את שלטונם, התאוששו הנוצרים והקימו ממלכות אחדות מהם נותרו במאה השלוש-עשרה ארבע. ממלכת קסטיליה ליאון, ממלכת אראגון, ממלכת נבארה וממלכת פורטוגל. המוסלמים אשר במאה השמינית כבשו את כמעט כל ספרד, הלכו ואיבדו בהדרגה את מאחזיהם, ואחרי סוף המאה השלוש-עשרה שלטו רק במלכות גרנדה. כיבוש מלכות גרנדה בשנת 1492 על ידי המלכים הקתולים פרננדו ואיסבל הביא לסיום את תהליך דחיקת המוסלמים מחצי האי האיברי, אשר נקרא בקרב ההיסטוריוגרפיה הספרדית נוצרית בשם רקונקיסטה (כיבוש מחדש).

מוצג מס' 5:
ספרד של ימי הביניים היתה אם כך מגוונת מבחינה מדינית, אך גם מבחינה תרבותית ודתית-אתנית. בארץ זו ישבו בחצי האי בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים הן תחת שלטון מלכויות האסלאם והן תחת שלטון הממלכות הנוצריות. אוכלוסיות אלו קיימו ביניהם קשרים כלכליים ותרבותיים, והפכו את ספרד לארץ בעלת התרבות המפותחת ביותר באירופה, ולשער שדרכו חדרו דברי המלומדים והפילוסופים הערביים וכן דברי הפילוסופים היוונים שתורגמו לעברית ולערבית לאירופה הנוצרית.

מוצג מס' 6:
עדות לגיוון האתני והלשוני של ספרד בימי הביניים הינן כתובות הקבר על מצבתו של מלך קסטיליה וליאון פרננדו השלישי (1252-1217) כובש אנדלוסיה אשר נשתמרו בקתדרלה של סביליה. אחת מהכתובות הינה בשפה העברית.

מוצג מס' 7:
ברבות הימים לאחר שגורשו היהודים והמוסלמים, והאוכלוסייה הספרדית הפכה להיות כולה קתולית התדרדרו גם לימודי העברית. ניתן לחוש בהדרדרות זאת, בשיר זה אשר נכתב לכבוד כלולותיהם של יורש העצר קרלוס (לימים המלך קרלוס הרביעי) ומריה לואיסה לבית בורבון על ידי ההיסטוריון והסופר איגנסיו לופס דה איאלה (1745?-1789)

מוצג מס' 8:
בנו של פרננדו השלישי היה אלפונסו העשירי (1284-1252) אשר נקרא בשם ה'חכם'. מלך זה אסף בחצר מלכותו בטולדו מלומדים בני שלושת הדתות והטיל עליהם משימות תרבותיות מהשורה הראשונה, כגון עדכון הלוחות האסטרונומיים של האסטרונום תלמי וכן תרגום מיטב יצירתה של המדע והפילוסופיה הערבית ללטינית ולקאסטיליאנית. בכך יצר מעין אקדמיה המשותפת לבני שלושת הדתות אשר פעלו למען קידום התרבות. בתקופת מלכותו נעשתה פעולת חקיקה מואצת שתוצאותיה ספר החוקים "שבעת החלקים" (las Siete Partidas), אשר נחשב מחייב בספרד ובאמריקה הדרומית והמרכזית במשך מאות שנים.

מוצג מס' 9: 
אחד מהעבודות שהוצאו לפועל בחצרו של אלפונסו העשירי היה תרגום לקסטיליאנית של חיבורו הערבי של אבולאיה (Abolays) על תכונותיהם של האבנים בשם "ספר האבנים" (Lapidario). החיבור נערך על ידי יהודה בן משה הכהן ממתרגמיו של אלפונסו.

מוצגים מס' 11-10:
הלוחות האסטרונומיים של אלפונסו העשירי

מוצגים מס' 13-12:
כיבושה של מלכות גרנדה ואיחודן של מלכויות אראגוניה, קאסטיליה ונאברה תחת כתרם של המלכים הקתוליים פרננדו ואיסבל (1516-1474), יצרו את הבסיס הטריטוריאלי למדינת ספרד של היום. מלכים אלו בכופם שמד או גירוש על האוכלוסייה היהודית והמוסלמית, החליפו את אופיה של המדינה הספרדית החדשה ממדינה רב אתנית ודתית, למדינה קתולית אשר נשאה על שכמה את משא האורתודוכסיה הקתולית. בתמיכתם של המלכים הקתוליים יצא קולומבוס בשנת 1492 למסעותיו מתוך תקווה לגלות דרך ימית חדשה למזרח הרחוק. במקום להגיע למזרח הרחוק הגיע קולומבוס לאמריקה, ובעקבותיו במשך מאה שנה השתלטו הספרדים על רוב אמריקה הדרומית והמרכזית ויסדו שם מלכויות דוברות ספרדית הכפופות לכתר.

מוצג מס' 14:
בין השנים 1524-1519 נכבשה הממלכה האצטקית במכסיקו ובמרכז אמריקה על ידי חילות ספרדיים בסיוע כוחות אינדיאניים מקומיים בהנהגתו של ארנן קורטס (Hernando Cortes)  

מוצג מס' 15:
איור המקדש האצטקי הגדול בעיר טנוצטיצלן

מוצג מס' 16: 
תרשים העיר מכסיקו סיטי העתיקה שנעשה במאה השמונה-עשרה.

מוצג מס' 17:
תרשים העיר מכסיקו סיטי החדשה שנעשה במאה השמונה-עשרה.

מוצג מס' 18:
תמונת מהווי הכיבוש. אינדיאנים הנמסרים כשבויי מלחמה לארנן קורטס ביניהם מי שעתידה להיות פילגשו מרינה.

מוצג מס' 19:
תהליך הגילוי והקולוניזציה של אמריקה, העמיד לפני אנשי המדע האירופיים אתגרים לא פשוטים שנבעו מהצורך לשלב בין התפיסות המקראיות על העולם והאדם לבין התגליות החדשות ביבשת. אחד מהנושאים שעניינו את המלומדים היה שאלת מוצאם של האינדיאנים. כיוון שבאותה תקופה התבסס הידע על מוצאם של העמים על האמור בפרשת נח, ניסו המלומדים הספרדיים למצוא מוצא מקראי לאינדיאנים. בין הרעיונות שהוצאו היה אופיר, תירס ואפילו עשרת השבטים. את הדעות בנידון סיכם המלומד גרגוריו גרסיה (Gregorio García) בראשית המאה השבע-עשרה.

מוצג מס' 20:
תהליך הכיבוש והקולוניזציה הספרדי היו טראומטיים במיוחד עבור האינדיאנים אשר גוועו בהמוניהם הן עקב התעמרות הכובשים הספרדיים אשר הטילו על האינדיאנים חובות עבודה קשות, והן עקב המחלות אשר הביאו איתם הספרדים אשר המנגנון החיסוני של האינדיאנים לא עמד בפניהם. כנגד מעשי התעמרות אלו יצא הנזיר הדומיניקני ולימים בישוף חבל ציאפס שבמכסיקו ברטולמה דה לס קסס (Bartolomé de las Casas) (1566-1484), בחיבור בשם "על ההרס של העולם החדש" (La destrucción de las Indias) . את החיבור אשר האשים את הקולוניזטורים הספרדיים באכזריות וברשעות, מיהרו אויביה של ספרד לתרגמו לכול הלשונות האירופיות. ברבות הימים השפיע חיבור זה על תעמולת הזוועה הפרוטסטנטית האנטי-ספרדית. בספרד השפיע החיבור על חקיקתם של חוקים מיוחדים לאדמיניסטרציה של ממשלת אמריקה. חוקים אלו נחקקו במחציתה של המאה השש-עשרה והעניקו לאינדיאנים הגנה מסוימת.

מוצג מס' 21:
כך ביבשת אמריקה. אולם ספרד עצמה במהלך המאה השש-עשרה וראשית המאה השבע-עשרה חיה בתקופה של פריחה תרבותית וכלכלית גדולה, אשר נקראה בשם 'תור הזהב' (Siglo de Oro). ניתן לומר כי ספרד היתה המקום שבו פותח במיוחד סגנון הברוק המאפיין את התקופה. באותו זמן נוצרו יצירות גדולות בכל תחומי הידע האנושי, ואף התפתחו תפיסות חדשות לגבי האדם והעולם. אחד מהיצירות הגדולות שנוצרו בספרד באותה תקופה היתה מהדורה פוליגלוטית של התנ"ך הכוללת את השפות עברית, ארמית, יוונית ולטינית. העבודה נעשתה באוניברסיטת אלקלא דה אנרס (Alcalá de Henares) תחת השגחתו של הקרדינל חימנס דה סיסנרוס (Jimenez de Cisneros). בעבודה זו לקחו חלק קונברסוס רבים אשר המירו את דתם בגירוש של 1492.

מוצג מס' 22:
דף משירת הים מתוך מהדורה פוליגלוטית זו.

מוצג מס' 23:
דף מספרו של המלומד אלוורו אלונסו ברבה (Alvaro Alonso Barba) על אומנות המתכות. 

מוצג מס' 24:
אף הספרות והשירה הספרדית התפתחו מאוד בתור הזהב, ואחדים מהיוצרים המפורסמים ביותר של ספרד כגון קלדרון דה לה ברקה או מיגל סרוונטס חיו בתקופה זו.

מוצג מס' 25:
המוזות הקאסטליאניות מכבדות את אחד מגדולי הספרות הספרדית במאה השבע עשרה פרנסיסקו דה קוודו (Francisco de Quevedo)

מוצג מס' 26:
הפיכתה של ספרד למרכזה של אימפריה הצריך הקמתה של בירה וחדשה קבועה, אשר תשמש כמקום מושבו העיקרי של המלך וכמרכז העצבים של ממלכותיו באירופה, באמריקה ובאסיה אשר בהם השמש אינה שוקעת לעולם. המלך פליפה השני החליט בשנת 1561 לבחור את מדריד לבירתו, אשר מכאן ואילך נחשבה כבירתה של ספרד.

מוצג מס' 27:
האחו של סן פרמין (San Fermin) בפאתי מדריד של סוף המאה השבע-עשרה

מוצג מס' 28:
אף עריה האחרות של ספרד התפתחו והתרחבו הודות לתנופה הכלכלית והתרבותית והזהב שהגיע מאמריקה.

מוצג מס' 29:
העיר סביליה הפכה להיות במאה השש-עשרה למרכז הסחר העיקרי של ספרד עם אמריקה ולאחת הערים העשירות בספרד.

מוצג מס' 30:
אחד מהמוסדות אשר אפיינו את ספרד של המאות השש-עשרה והשבע-עשרה היתה האינקוויזיציה הספרדית. מוסד זה הוקם בשנת 1480 על ידי המלכים הקתוליים פרננדו ואיסבל במטרה לשפוט ולהעניש את הקונברסוס או האנוסים אשר נחשדו בקיומם של מנהגים יהודים. עם הזמן התמודד המוסד עם איומים נוספים על האורתודוכסיה הקתולית מטעם הפרוטסטנטים או המתאסלמים. כאשר התמעטו הנאשמים מקרב שלושת הקבוצות האלה, עסקה האינקוויזיציה באישומים חמורים פחות כגון, גידופים כנגד האל והקדושים, ביגמיה, פיתוי בתא הוידוי ודברים כגון אלו.

מוצג מס' 31:
תרשים תהלוכת האוטו דה פה שצורף לספר

מוצג מס' 32:
מותו של מלך ספרד קרלוס השני בשנת 1700, שם קץ לשלטונו של בית הבסבורג והעלה לשלטון בית מלוכה חדש הוא בית בורבון. המלך החדש פליפה בן אחיו של לואי הארבע-עשר נאלץ להלחם במשך 14 שנה עם מועמד מתחרה מבית הבסבורג הארכידוקס קרל מאוסטריה שנתמך על ידי אנגליה. מלחמה אשר נודעה בשם מלחמת הירושה הספרדית. לאחר תום המלחמה ויתרה ספרד על נחלאות הכתר הספרדי באירופה וכן הפסידה את גיברלטר שעברה לרשות בריטניה, אך יכלה לשמור ברשותה את האימפריה האמריקאית.

מוצג מס' 33:
עליתה לשלטון של השושלת הבורבונית שינתה את המדיניות הספרדית המסורתית, מאוריינטציה אוסטרית או מרכז-אירופית לאוריינטציה צרפתית. כתוצאה מכך החלו ההשכלה והאבסולוטיזם המלכותי נוסח צרפת לחדור לספרד. אחד מהאישיים הבולטים בהשכלה הספרדית במחצית הראשונה של המאה השמונה-עשרה היה בניטו חרונימו פאיחו (Benito Jerónimo Feijoo). פאיחו נזיר בנדיקטיני מרצה באוניברסיטת אובידו החל בשנת 1726 במאמץ ספרותי-תרבותי שלם לחנך מחדש את ספרד ברוח ערכי המהפכה המדעית שהתרחשה באירופה במאה השבע-עשרה. בחיבוריו 'זירת ביקורת כללית' (Teatro Crítico Universal) ו'מכתבים מחכימים ומסקרנים' (Cartas eruditas y curiosas) אשר התפרסמו בכרכים רבים עד למותו בשנת 1764, תקף פאיחו אמונות עממיות חסרות יסוד כגון הטענה שליהודים יש זנב, קרא לזניחת המתודה הסכולסטית למען שיטות המחקר האמפיריות-מדעיות שמעבר להרי הפירנאים וקרא לבני עמו ללמוד צרפתית על מנת להתעדכן בחידושי המדע והמחקר.

מוצג מס' 34:
במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה התחוללו בספרד רפורמות רבות שמטרתן לרכז את השלטון בידי הכתר ולעודד את התרחבות התעשייה והמסחר. במהלך המאה בוטלו הזכויות המיוחדות של אזורים מסוימים בספרד כגון האזורים השייכים למלכות אראגון. בוטל המונופול של קאדיס על המסחר עם אמריקה, הושג הסכם עם הותיקן שאפשר לכתר להציע בישופים לאישור, וכן נעשו מאמצים על מנת להחליש את יכולת הגילדות לפקח על החברים בהן. כדי לעודד את התפתחות המסחר והתעשייה הוקמו חברות מקומיות לעידוד המלאכה והמסחר שנקראו ידידי הארץ (Amigos del País), והוצעו לפועל עבודות ציבוריות גדולות. כדי לעודד את העיסוק במלאכה ביטל המלך קרלוס השלישי את האיסור על אצילים לעסוק במלאכות (1783).

דף מס' 35:
הרפורמות גם עודדו את פיתוח המדעים.