במודעה שפורסמה מטעם מכון לח"י ע"ש יאיר פרטים על העלייה לקברו של אברהם שטרן בבית הקברות בנחלת יצחק בתל אביב. האזכרה התקיימה ביום כ"ה שבט תשי"ב (במודעה נכתב בטעות תש"ב) במלאת עשור לנופלו.
אברהם שטרן המוכר בשמו המחתרתי יאיר מכונה במודעה "מחולל מלחמתם" של חברי הלח"י המכונים "גיבורים אשר בדמם התוו את דרך העם לחרותו למלכות ישראל". במרכז המודעה דיוקן של אברהם שטרן, ומסביבו שמות חללי לח"י, כינוים המחתרתי ומקום נפילתם. בתחתית העמוד מידע על המועד המדויק של האזכרה ומקומה, מקום המפגש בתל אביב ובירושלים ודרכי ההגעה למקום. הבאים מירושלים מתבקשים להירשם מראש להסעה.
מן העיתונות בת הזמן אפשר ללמוד כי באזכרה נכחו בני משפחה, אנשי לח"י לשעבר ומנחם בגין, מפקד האצ"ל לשעבר. בערב התקיימה אספה ליד הבית שיאיר נרצח בו, ושם נאם הד"ר ישראל (שייב) אלדד.
אברהם שטרן (יאיר) (דצמבר 1907, טבת תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט תש"ב) היה מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון לח"י, לוחמי חרות ישראל, מחתרת שפרשה מארגון אצ"ל בשנת 1940. יאיר היה לוחם ומשורר מוכשר. הוא ניסח את המצע של לח"י - עיקרי התחייה, ובהם קריאה למלחמה בכובש הזר והקמת המדינה בכוח הזרוע.
הפרישה מן האצ"ל באוגוסט 1940 הייתה על רקע השאלה אם לחדול מן המאבק בבריטים בימי מלחמת העולם השנייה, בעת שבריטניה נלחמה נגד הנאצים. האצ"ל הפסיק את המאבק עד לחידושו ב־1 בפברואר 1944, בעוד לח"י המשיך בפעולותיו ובהן פגיעה התנקשות באנשי הבולשת הבריטית, פיצוץ בניין הבולשת בירושלים ופגיעה במבניים אסטרטגיים שונים בארץ.
הבריטים ראו בלח"י ארגון טרור ורדפו את לוחמיו. ב־12 בפברואר 1942 הצליחה הבולשת הבריטית לעלות על עקבותיו של יאיר, שהסתתר בדירתם של טובה ומשה סבוראי בתל אביב. הבלשים פרצו לדירה וירו ביאיר ובעוד שני חברי מחתרת. מאז יום נפילתו של יאיר היה ליום האזכרה לחללי הלח"י.
הנהגת היישוב היהודי ראתה בפעולות לח"י סכנה להישגים המדיניים של התנועה הציונית ופגיעה בסיכוי להקמת מדינה יהודית לאחר המלחמה. רק בשנת 1980 הכירה מדינת ישראל בלח"י בתור ארגון שלחם למען הקמת המדינה, ובשנת 2005 הוקמה אנדרטה לזכר חללי הארגון ביער לח"י, ליד משמר איילון.
