הכתבה "שלושים וחמישה" פורסמה בעיתון "על המשמר" ב־18 בפברואר 1948 במלאת שלושים יום לנפילת שיירת הל"ה. הכותב הוא י' נודד, הכינוי שיצחק שדה נהג לחתום בו את רשימותיו ומאמריו.
הכתבה מאדירה את מוסריותם של הלוחמים ואת גבורתם ומשווה אותם לכ"ג יורדי הסירה שנפלו בשנת 1941 בעת שיצאו לפעולת חבלה במתקני דלק בטריפולי שבסוריה. הכותב משווה בין המפקד של פעולת החבלה צבי ספקטור לבין מפקד שיירת הל"ה דני מס, ש"כל אחד מהם מופת לחבריו". הכותב גם מזכיר את השתתפותו של דני מס בהתקפה על המחנה הבריטי בשרונה ב־21 בפברואר 1946.
הכתבה מטפחת את המיתוס של טוהר הנשק וזאת על סמך הפרטים שנודעו על הקרב. לפי הכתבה, הלוחמים פגשו ערבי זקן ולא רצו לפגוע בו, ואולם, הוא הזעיק את הערבים שבכפרי הסביבה, והם טבחו בלוחמים (לדעת חוקרים מי שגילה אותם היו שתי נשים מצוריף שיצאו לקושש זרדים). י. עודד מאמין כי אף שיהיו עוד קורבנות יקרים, ימשיכו חיילינו להילחם מתוך עוז רוח ואהבה לאדם, וכך נגיע "לנצחון, לחיים, ליצירה, לעתיד".
לאחר החלטת האו"ם על החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 הטילו הערבים מצור על היישובים היהודיים בגוש עציון וניתקו את דרכי האספקה אליהם. השיירות שניסו לפרוץ את המצור הותקפו. היה צורך דחוף בתגבור כוח האדם הלוחם ובציוד, ואל הגוש נשלחה מחלקה ובה ארבעים לוחמים, אנשי חי"ש (חיל-שדה של "ההגנה") וחברי פלמ"ח ובראשם דני מס, שהיה קודם לכן מפקדו של גוש עציון. הניסיון הראשון להגיע לגוש נכשל, והלוחמים שבו לירושלים. הם יצאו שוב בלילה שבין 15 ל־16 בינואר 1948 ה בשבט תש"ח, אך לפנות בוקר התגלו. הם נלחמו באומץ ובגבורה עד שנפלו כולם בקרב וגופותיהם חוללו. הנופלים הובאו לקבורה בבית הקברות בגוש עציון ועם סיום מלחמת העצמאות נקברו מחדש בהר הרצל. שתים עשרה גופות שהיה קושי בזיהוין זוהו על ידי הרב אריה לוין בעזרת שיטה הידועה בשם גורל הגר"א.
עם היוודע דבר האסון כתב המשורר חיים גורי, שהיה גם הוא מפקד מחלקה בפלמ"ח את הקינה "הנה מוטלות גופותינו" לזכרם של הל"ה. במלאת שלושים למותם פרסם גורי שיר אחר מפרי עטו בשם ''תפילה''. תוכן השיר, שהתפרסם בעיתון "על המשמר" לצד הכתבה, הוא תפילה לאל לברך את הנערים לפני יציאתם לקרב שנשקם לא יחטיא. השיר מתאר את הרגעים שלפני היציאה לקרב, את השקט, העלטה, הלילה, ואת היותם של הלוחמים מעטים מול האויב. הוא מדגיש את הלהט בעיני הנערים ואת נכונותם לצאת לקרב. עוד מופיעה בעיתון ביום הזה רשימה עם שמותיהם של ל"ה הנופלים.
סיפורם של הל"ה הוא לאחד המיתוסים הידועים והמשפיעים ביותר במלחמת השחרור, והוא זכה להנצחה בדרכים מגוונות ובהן שם של ספינת מעפילים, הקמת קיבוץ, אנדרטות וצעדות בעקבות הל"ה המתקיימות גם בימינו.
