מכתב פנייה בעיתון "די אידישע וועלט" אל יהודי ארצות הברית בבקשה לתרום ליתומים ולאלמנות ניצולי פוגרום קישינב.
פוגרום קישינב התרחש באביב של שנת 1903. בעידודה של ממשלת הצאר, ולאחר תקופה ארוכה שבעיתונות הרוסית התנהלה הסתה נגד היהודים, פרצו פרעות ביהודי קישינב. הפרעות שהחלו ב־6 באפריל נמשכו שלושה ימים, ונהרגו בהן 49 יהודים וכ־500 נפצעו. אלפים רבים עונו ונותרו בחוסר כול לאחר שנבזז רכושם.
בעיתונות היהודית בת הזמן מצויות עדויות רבות על פוגרום קישינב: כתבות, דיווחים, שירים שנכתבו בעקבות הפוגרום ועדויות ראייה. ואולם, ההתייחסות הרווחת ביותר בעיתונות אל הפוגרום היא התגייסות המונית למען ניצולי הפוגרום וקריאות לתמיכה באלמנות וביתומים שניצלו. גם העיתונות העולמית עסקה בפרעות בהרחבה, ואספות מחאה התקיימו בארצות שונות.
הפריט שלפניכם הוא דוגמה ליוזמה פרטית של צבי הירש מאסליאנסקי, שהיה ידוע כדרשן יהודי והתפרסם בעיקר בזכות נאומיו בשבח הציונות. מאסליאנסקי, יליד מינסק שברוסיה הלבנה, היגר לארצות הברית בשנת 1895 והרבה לפרסם מכתבים וטורי דעה בעיתונות היידית בת הזמן. במכתב זה מאסליאנסקי פונה ליהודים מארצות הברית כדי שיתמכו בניצולי הפוגרום. במכתב שני חלקים: תיאור הפוגרום ובקשת תרומות. בחלק הראשון של המכתב סגנון הפנייה הוא מסורתי ודומה לסגנון הכתיבה שנקטו יהודים בשעת חורבן עוד מימי המקרא. משפטים רבים בתיאור הפוגרום שאובים ממגילת איכה, ממזמורי התלונה בתהילים ומפיוטי הקינות ("וְעוֹלְלֵיהֶם נֻפָּצוּ אֶל הַסָלַע"). גם תיאור הזוועות מנוסח בהשראתם של טקסטים מוקדמים כמו כרוניקת הפרעות "יוון מצולה", עדות לגזרות ת"ח ות"ט שכתב נתן נטע הנובר. חלקו השני של המכתב מתאר את המצב באמריקה בהשוואה למצבם של יהודי קישינב. בתיאור אפשר למצוא ביטויים שנוסחו בהשראת מגילת הזכויות של ארצות הברית: "ארץ החופש המשפיעה חיים אור ודרור מבלי הבדל ופדות בין עם ועם, אמונה ואמונה".
תגובות אחרות לפרעות היו ההתארגנות של צעירים יהודים להגנה עצמית והתקוממות של יהודים ולא יהודים נגד ההשפלה של כבוד האדם. עוד תגובה הייתה ההגירה של אלפי יהודים מרוסיה למדינות המערב. רק מעטים בחרו לעלות לארץ ישראל.
