כרזה מטעם הסתדרות העובדים הכללית לכבוד חג הפועלים, 1 במאי 1946. בכרזה אוניות מעפילים שחרטומן פונה קדימה. על כל אונייה שמה, ובראש האונייה הראשונה תורן ודגל ישראל. כותרת הכרזה "הננו ועלינו" מבטאת נחישות במאבק על העלייה לארץ. צבע הגופן אדום, רמז לתפיסה הסוציאליסטית של ההסתדרות הכללית וגם לחג הפועלים.
כותרת הכרזה "הננו ועלינו!" היא ציטוט של פסוק בספר במדבר. לאחר חטא המרגלים נגזר על בני ישראל שימותו במדבר ולא ייכנסו לארץ, אך קבוצה קטנה בעם החליטה להפר את האיסור. הם נערכו למלחמה כדי לעלות לארץ ונענשו. הביטוי הננו ועלינו, שמשמעותו במקרא שלילית ומבטאת מרידה, מקבל בכרזה משמעות חיובית של מאבק צודק להפרת גזרות ממשלת המנדט.
לפני מלחמת העולם השנייה הגבילה ממשלת המנדט את העלייה לארץ ישראל חרף המצוקה הגוברת בארצות הגולה. לאחר השואה המשיכו שלטונות המנדט לנקוט מדיניות עלייה קשוחה ולא אפשרו לניצולים לעלות לארץ. זה היה הרקע למפעל ההעפלה הידוע גם בשם עלייה ב', שהחל בשנת 1934 והסתיים בשנת 1948 עם הקמת המדינה. באמצעות ההעפלה הגיעו לארץ יותר מ־115,000 איש רובם דרך הים, עוד כמה אלפים דרך היבשה וכ־150 דרך האוויר. רוב ספינות המעפילים בשנים 1946–1947 נתפסו בידי הבריטים, אך כל ספינה הביאה להפגנות הזדהות של היישוב היהודי בארץ ישראל עם המעפילים והגבירה את הלחץ על השלטון הבריטי.
הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל שפרסמה את הכרזה קמה בשנת 1920 כדי לארגן את הפועלים בארץ ישראל. נוסף על תפקיד זה היא הייתה מעורבת גם בנושאי הגנה וביטחון ובמשימות לאומיות אחרות כמו ההעפלה. האונייה הראשונה בכרזה נקראת על שמו של ברל כצנלסון הוגה דעות וממקימי ההסתדרות. היא הייתה אוניית המעפילים הראשונה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שנתפסה בידי הבריטים.