מודעה מטעם עיריית תל אביב בדבר ביקורו הצפוי של הלורד בלפור בעירב־26 במארס 1925 . העירייה קוראת לתושבים לעזור לה לקבל בכבוד את פני האורח, בא כוחה של "המדינה הנאורה הגדולה אשר אנחנו חוסים בצילה", כלומר בריטניה.
המודעה מבקשת מתושבי תל אביב לקשט את בתיהם ולשמור על הסדר בזמן שהלורד בלפור יעבור ברחובות העיר. בהמשך המודעה מופיעות הוראות על סגירת עסקים והפסקת התנועה וכל זאת כדי להראות לאורח שהיישוב בארץ הוא "ציבור מאורגן ומסודר היודע לשמור על הסדרים ויודע לכבד את מבקריו". בחלק התחתון של המודעה מופיעה תוכנית הביקור ופירוט השעות שבהן יגיע האורח לרחובות מסוימים. על המודעה חתומה עיריית תל אביב, ומתחת לקו כתוב שם בית הדפוס שהפיק את המודעה, א. סטרוד בתל אביב.
המודעה הכתובה בפאתוס חושפת את החשיבות האדירה שהתנועה הציונית ייחסה להצהרת בלפור ולאיש שכתב אותה. בלפור מתואר בה כ"אחד מטובי האנושיות", כמי "ששמו נחרת עמוק עמוק בדברי ימי ישראל ובלב כל יהודי", וכמי שהכרזתו "הטילה את גורל העם העברי על כף המאזניים של ההיסטוריה והכריעה לזכותנו". המודעה מתפארת בהישגי המפעל הציוני שבהם יחזה בלפור במו עיניו - הישגים ברוח ובחומר – ומדגישה את ההישג של הקמת האוניברסיטה העברית. המודעה מבקשת למקם את ההצהרה ואת ביקורו של בלפור בהקשר היסטורי, דתי ולאומי רחב, ולכן משולבים בה ציטוטים מפי הנביא ירמיהו ("ושבו בנים לגבולם") ומפי הנביא ישעיהו ("כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"). ואולם, חרף הנופך הדתי שניתן לאירועים, שפת המודעה חושפת גם נקודת מבט שעשויה להתפרש כחילונית. כך למשל, מי ש"הטיל", כלשון המודעה, על הלורד בלפור לבשר את דברי הנביא ירמיה הוא "הגורל". דוגמה אחרת היא הציטוט מפי ישעיהו הזוכה לפרשנות מודרנית, שכן לפי המודעה הקמת היכל המדע העברי בירושלים היא הביטוי העכשווי לנבואה "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
הצהרת בלפור הייתה מכתב ששלח שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה הלורד ליונל רוטשילד ב־2 בנובמבר 1917. לפי המכתב "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". כשמונה שנים לאחר פרסום ההצהרה הזמינה ההסתדרות הציונית את הלורד בלפור להשתתף בטקס הפתיחה הרשמי של האוניברסיטה העברית בהר הצופים שהתקיים ב־1 באפריל 1925. בלפור שהה בארץ כשבועיים, ובמהלכם סייר לאורכה של הארץ ולרוחבה. הוא ביקר במושבות בראשון לציון ובנימינה ובערים ירושלים, תל אביב וחיפה וזכה לקבלת פנים חגיגית ונרגשת מצד היישוב היהודי. בביקורו בתל אביב חנך רחוב על שמו. בסרט שתיאר את הביקור נראים אלפי אנשים ברחובות, תמונות של בלפור המקשטות את המרפסות ושער לכבודו עם המילים "ברוך הבא" באותיות זהב.
ימים אחדים לפני הביקור פרסמה קק"ל מודעה הקוראת ליישוב העברי לתרום כספים לקרן כדי "לפרוע חוב של כבוד ולרשום את שם הלורד ארטור ג'מס בלפור בספר הזהב של הקהק"ל". בספר זה נרשמו שמותיהם של אישים וארגונים שתרמו תרומה משמעותית לתנועה הציונית, והרישום בו לווה בהענקת תעודת הוקרה מפוארת לתורם. הרישום לספר היה (ועודנו) כרוך בהעלאת תרומה כספית לקק"ל, וקק"ל האיצה בציבור היהודי לתרום מכספו כדי לאפשר את רישום שמו של בלפור בספר. "בימים הקרובים", כך נכתב, "יבקרו ב"כ [באי כוח] הקהק"ל בכל הארץ מבית לבית ויקבלו תרומות תמורת תלושים המסמלים את פתיחת האוניברסיטה ע"י בלפור".
האוסף של ספר הזהב של קק"ל מונה כיום עשרים וחמישה כרכים ובהם רשומים כמאתיים אלף איש. ביניהם הלורד בלפור, ג'ון פ. קנדי, המלכה אליזבת ועוד. הרישום בספר נעשה באמצעות כתיבה קליגרפית, והעטיפה של כל כרך נעשתה על ידי אמן אשר מרמז ביצירתו על רוח התקופה.
