המודעה "חדש במשכית!" מציעה "מבחר בגדי-חוף מקוריים ובלעדיים למשכית מתוצרת רקמה". המודעה פורסמה ב־25 במאי 1970, כנראה לקראת פתיחת עונת הרחצה.
בחלקה העליון של מודעת הפרסומת איור של שתי נשים לבושות בבגדים בסגנון משכית. המשותף לכל הבגדים הוא דוגמת פסים בגוונים שונים. בחלקה התחתון של המודעה מופיע הכיתוב "בגדי החוף" מקולקציית "רקמה" נמכרים בבירות האופנה בעולם "בזכות הסגנון המזרחי המקורי וצבעיהם הנועזים". הבגדים, כך נכתב, נמכרים בעיקר ליצוא, אך כעת גם לקונים ישראלים יש הזדמנות לרכוש אותם. הבגדים נמכרים בחנויות משכית בתל אביב, ירושלים, חיפה ונתניה.
חברת משכית הוקמה בראשית שנות החמישים בתור פרויקט של הסוכנות היהודית. המטרה הראשונה הייתה לספק תעסוקה מכבדת ופרנסה ליוצאי התפוצות השונות שעלו לארץ בעלייה הגדולה. המטרה השנייה הייתה ליצור סגנון שמבוסס על המלאכות שהביאו עמם העולים, אך הוא ישראלי ומקומי. בעלי המלאכה שעבדו בחברה ייצרו בעבודת יד שטיחים, תכשיטים, כלי יודאיקה ופריטי לבוש בסגנון ייחודי.
היוזמה להקמת החברה הייתה של רות דיין, אשתו של משה דיין, והיא אף זו שניהלה אותה בשנותיה הראשונות. מעצבת הבית הראשונה של משכית הייתה פיני לייטרסדורף, מחלוצות האופנה הישראלית. לימים, הופרטה החברה ולבסוף נסגרה בשנת 1994. בשנת 2013 נעשה ניסיון "להחיות" את המותג משכית, והוא הושק מחדש ביוזמת מעצבת האופנה שרון טל, אשר הצליחה לגייס את רות דיין לטובת המאמץ.
רקמה הייתה חברת טקטסיל שהוקמה בסוף שנות החמישים וייצרה אופנה ישראלית אותנטית. מעסק משפחתי קטן הייתה החברה למותג בין־לאומי ומצליח. הסגנון שאפיין את מוצרי החברה היה הדפס של פסים צבעוניים ושילוב חומרים מקומיים כחרוזי זכוכית חברון, צדפים, אבני אילת, רקמות אותנטיות וסריגה.