הכתבה "כל פלפל מלמיליאן" פורסמה בעיתון "מעריב" ב־18 ביוני 1976, יומיים לאחר זכייתה של קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים בגביע המדינה בפעם הראשונה. הכתב ברוך מאירי משוטט בשוק מחנה יהודה ביום שלאחר הניצחון ומתאר את שמחת הסוחרים. הם משתמשים בשמו של השחקן אורי מלמיליאן לציון איכות המוצרים, מציינים כי זהו "יום חג" ואף נותנים ממרכולתם בחינם כביטוי לשמחה המשותפת. עוד הכתב מציין כי לאחר הזכייה התלוננו מורות "שקשה היה ללמד", ועובדים רבים נעדרו ממקומות העבודה. גם בחורים דתיים היו מרותקים לשידור המשחק ברדיו והתפללו למען הזכייה של בית"ר ירושלים.
זכייתה של בית"ר ירושלים בגביע המדינה סימנה מהפכה בספורט הפופולרי בישראל. עד שנת 1976 זכו בדרך כלל קבוצות "הפועל" או "מכבי" באליפות המדינה ובטורניר גביע המדינה. קבוצות אלו ייצגו את איגודי הספורט הוותיקים והחזקים, וכמעט כולן היו מגוש דן. רק פעמים ספורות הצליחו קבוצות מבאר שבע, חיפה וירושלים לזכות בתארים הנכספים. הזכייה של בית"ר ירושלים בגביע המדינה הייתה נקודת מפנה, שכן קבוצה זו הייתה מזוהה פוליטית עם מפלגות "חרות" ו"הליכוד", הממשיכות של התנועה הרוויזיוניסטית. תדמיתה "העממית" של הקבוצה שיוותה לה מעמד נחות מול הקבוצות שהיו מזוהות עם הממסד ומשכה אליה שחקנים ירושלמים בני שכונות שמעמדן הסוציו-אקונומי היה נמוך. את השינוי שהחל בראשית שנות השבעים יש לזקוף במידה רבה לאורי מלמיליאן, המכונה "הנער מממילא". עד אז התבססה בית"ר ירושלים בליגה השנייה או בתחתית הליגה הראשונה. הצטרפותו של מלמיליאן הפיחה בקבוצה תקוות לזכות בגביע המדינה, מה שאכן קרה בשנת 1976.
בשנות השבעים התרחשו שינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים במדינת ישראל, והם נקשרו, בין היתר, עם הצלחתה של בית"ר ירושלים. כשנה לאחר זכייתה הראשונה של בית"ר ירושלים בגביע המדינה, התרחש מהפך פוליטי שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין. הכתבה מבטאת את הקשר בין בית"ר ירושלים לבין אוהדיה המסורים, הסוחרים בשוק, ומטפחת את הדימוי "העממי" של הקבוצה.
